כיתות יא-יב

ממה אתה בורח/ הדס אביטן

השמש כבר זורח. החיים כל כך יפים. ממה אתה בורח? השמיים בהירים.   יש כאב, אני יודעת. שורף הלב, מנסה להתגבר. לא אוכל בכאבך לעד

קרא עוד »

היתרון שבעיוורון/ אביטל עידן

לפעמים צריך לכבות. את הצבעים את האורות את המראות. לראות הכל עם הלב, לחוש. בלי סטיגמות, בלי רתיעה- בלי לחשוש. להרגיש הכל עם היידים, לגשש.

קרא עוד »

הצצה לאמת

פתחתי את הדלת. גיליתי שהגעתי לנשף מסכות. סגרתי. אני לא אוהב מסכות. הם כאילו מסתירות, אבל רק בכאילו. פתחתי את הדלת. הצצתי. בפנים כל אדם

קרא עוד »

הצצה לאמת

ושוב, הדמעות גואות ועולות, והשכל מזועזע, והלב כבר לא יודע איך להכיל, כל כך הרבה רוע, וכאב, ופחד, ותסכול, וחוסר אונים, ושוב. וכל פעם שוברת

קרא עוד »

שתיקה

ומתוך השתיקה עולה מנגינה, ועולות המילים, ועולה הרגשה ועולים התווים מתוך השתיקה, והשתיקה הדוממת, הופכת שירה.

קרא עוד »

לאור פנס הרחוב/ הלל עיטם

אני שוכבת לי בבונקר מתחת לפני האדמה. רק חלון אחד שמשקיף נותן לי לראות את העולם שבחוץ. פנס הרחוב שמעלי מהבהב, וטיפול הגשם שנוטפות נותנות

קרא עוד »

פגישת הגשם/ הלל עיטם

טיפות של גשם יורדות, רעמים רועמים וברקים מאירים. זוגות זוגות אני רואה אותן צונחות, כאילו ממשילות לי את עולמנו. זוגות ,זוגות אנו הולכים, זוגות, זוגות

קרא עוד »

רכבת החיים/ הלל עיטם

המסילה ליער שחור מוליכה. גופות פזורות מסביב, והיער בשלו. שחור! הרכבת עוברת בין ערים וגבעות אוגרת לתוכה עוד ועוד אנשים. והיא נוסעת על המסילה שמוליכה

קרא עוד »

אור האלוקים/ עטרת ציפורי

אור האלוקים הוא עמד שם על ההר לבדו בתוך עצמו מברר ובורר חוץ ופנים הוא עמד שם על ההר ולפתע ראה אור ענקים בהיר ויפה

קרא עוד »