אור האלוקים/ עטרת ציפורי

אור האלוקים

הוא עמד שם על ההר

לבדו

בתוך עצמו

מברר ובורר חוץ ופנים

הוא עמד שם על ההר

ולפתע ראה אור ענקים

בהיר ויפה

הוא ראה את אלוקים

הוא עמד שם

תוהה ומבולבל

לנגד המחזה שמול עיניו

ולא ידע אם להשאירו מלפניו ומאחוריו

ואז הוא החליט

ופתח את נשמתו

לאור הענקים

לאור האלוקים

לך עם האמת,  קראה לו הרוח

והוא הלך,

שמח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן