אימא/חיה קניג

אימא שלי

בואי ניצור סינרגיה

את עם קולך 

ואני עם קולי

נחשוב על העבר

את על הווה

ואני ארחיק לעתיד

אימא ,עוד מעט

ועוד גוזל יעזוב קינו

ואנו נשאר

צופים בו מרחוק 

והימים של העבר 

משחקי אבא ואימא

יישארו בין שבילי ההולכים

אולי נזכור הכל

ונשכח את מה שחשוב

בואי נצא לים

נשמע שיר באוזניות 

ואת תבכי 

ואני אתנצל

כמו תמיד

את יודעת אימא

כמו תמיד

אני אהיה הכתף

ואת תהיי הכתף

ולא יהיה מישהו שיבכה עליה

את תנשמי את הווה

ואני אלך לעבר העתיד

תגידי אימא

אולי תוכלי לטגן 

חביתה שהיינו אוכלים יחד

אני את והגבר של חייך

אני אטבל את העגבניות 

והוא ישתה את הקפה

השחור המריר

ואת תלווי את גוזלך לקינו 

בלי אהוב ליבך

התוכלי להסביר לי אימא

איפה קינך נמצא?

כל כך הרבה זמן עבר 

ואת הינך גוזל

שמשתוקקת לאהובה

והוא שוחק לנו

מחביא אותנו בתוך זרועותיו

שלא נוכל לראות

אמא שלי

הרימי עינייך

כשנעמוד מתחת לפרוכת 

וגוזלך יבכה את חסרונו של חייו

ואת אמא,

את תחייכי כי זאת בקשתו

עודנו אוהב אותך

מלווה אותך ואת גוזלך

ידיו מסוככות על הפרוכת 

עוד תראי אותו 

חוזר אל קינו

אל קינך

ואת תבכי 

והוא יצחק

קל כנוצה

מלטף את הרוח

ושם איפה שידייך ינשרו

מידו של בנך

הוא יושיט לך ידו

ועיניו ילחשו לך

שאת לא לבד

*התלמידה כתבה את הקטע על אביה שנפטר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן