בכל זאת אנושי

אני אבוס שהאכילוהו חטאים,

אדן נפשי מתפרקת לפרקים.

העולם מתאפל לי בעיני,

האקלים לא משתנה יותר מידי.

מומחה באיסורים, חסר מצוות ומעשים,

גם האדוה כבר נעלמה, הים שקט ואין גלים.

תן לי את הכוח לשכתב את הסיפור,

תראה לי בדיוק מה מותר ומה אסור.

שאטבול בתוך האש בלי שאנטוף טיפת זיעה,

שאשוב לראות אותך דרך חור בארובה.

היצור עוד יתאדם, לבקש סליחה זה אפשרי,

אני אוהב אותך, בכל זאת אנושי!

האסל על גבי לא עומד יותר ישר,

העוונות שבתוכי שוקלים יותר מכל השאר.

לבי מרגיש כאורח בגופי,

פועם הוא פעימות זה מרגיש כה אקראי.

חרש לתוכחות, חושב על תירוצים,

עכשיו חדל אישים הכל שחור עמוק בפנים.

תן לי את הכוח לשכתב את הסיפור,

תראה לי בדיוק מה מותר ומה אסור.

שאטבול בתוך האש בלי שאנטוף טיפת זיעה,

שאשוב לראות אותך דרך חור בארובה.

היצור עוד יתאדם, לבקש סליחה זה אפשרי,

אני אוהב אותך, בכל זאת אנושי!

באביב ימי חלמתי לי עתיד,

שמצוותי יבערו בי  בראש הלפיד.

כשאפול ונתאכזב אדע לקום בחזרה,

שאחבר את האבזם בחור הנכון בחגורה.

שאלגום את הצוף רק מפרחי קדושה,

שארדוף אחר צדיק ואברח מן הרשע.

תן לי את הכוח לשכתב את הסיפור,

תראה לי בדיוק מה מותר ומה אסור

שאטבול בתוך האש בלי שאנטוף טיפת זיעה

שאשוב לראות אותך דרך חור בארובה

אדם חדש נוצר, התשובה מתבהרת בראשי,

אני אוהב אותך, בכל זא אנושי.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
4 תגובות
  1. הדר הגב

    המשקל כיפי וזורם
    התוכן חשוף וענייני ועלום…

    בהחלט מעורר מחשבות

    דרג
  2. שילה הגב

    שיר מרגש. גרם לי למחשבות והרהורים רבים מנבכי הלב. כל הכבוד

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן