כל בוקר יורדת למטה מוקדם, לוקחת את העיתון, תמיד ראשונה, פותחת בעמוד השני, למעלה, בצד ימין ומחפשת.

דרושים: דרושה מוכרת לחנות בגדים… לא דרוש ניסיון. ממש יכול להתאים לי…

או שלא… לפרטים לשלוח קורות חיים לאימל.. למה תמיד הם מבקשים קורות חיים??

למה הם מבקשים אם הם בכלל לא רוצים לשמוע? כשניסיתי לספר הם סתמו את אוזניהם, צרחו לי שאני משוגעת ושאשתוק.. אז למה הם מבקשים?

לשמוע את הזוועות שאני עברתי, על הגטו, איך הוצאתי מביתי גופה אחר גופה של כל בני משפחתי שמתו מרעב וממחלות, איך ניסיתי לשמור על כבודם ללא הצלחה… ולבסוף נשארתי רק אני, אני ואחי הקטן שמוליק… ואני שפחדתי להישאר לבד החלטתי לשמור עליו בכל מחיר…אני גנבתי בשבילו אוכל מאנשים אחרים, יכול להיות שבגללי הם מתו, לעולם לא אדע… שמוליק היה חולה מאד ואני בכיתי הרבה והתפללתי שלא ימות, אך לבסוף הוא הלך לעולם שכולו טוב, ואני נשארתי לבד, לבד בעולם שכולו רוע.

אתם עדיין בטוחים שאתם רוצים לשמוע את קורות החיים שלי?

כי אני כבר לא בטוחה שאני רוצה לספר,
לא למי שלא רוצה לשמוע…

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן