האוצר/ שקמה וינר

שלום לכם, תכירו את אדוארד ואת אנטיגו שני האבירים המפורסמים בעולם.

לידיעתכם, שני האבירים שונאים זה את זה כי התחרו על התואר והשלטון . יום אחד נודע לכל על אוצר שנמצא במקום קשה להגעה, מיד שני האברים קמו ממקומותיהם ויצאו לחיפושים אחר האוצר. ראשית, עליהם היה לבחור באיזו דרך ללכת אבל הם לא חשבו לרגע איזו דרך הכי קלה להגעה, אלא איך להרוס אחד לשני. אדוארד ידע כי אנטיגו אלרגי לעגבניות ומיד זייף מפה שמסומן בה שצריך ללכת דרך שדה עגבניות. מעשה דומה עשה אנטיגו שידע שלאדוארד יש טראומה מהים מכיוון שאדוארד כמעט טבע כשהיה פעוט. אנטיגו זייף מפה שמסומן בה שצריך ללכת דרך החוף. שני האבירים שלא יכלו להראות אף רגע של חולשה יצאו לדרך. לאחר מספר שעות של סבל רב החליט אדוארד כי עליו להגביר את סבלו של אנטיגו, הוא חשב זמן מה ועלה במוחו רעיון גאוני! הוא רכב על סוסו לעבר אנטיגו ושפך מים על הדרך על מנת שאנטיגו יחליק לאחר דקה נשמעה צרחה מי שפך בדרכי מים?! חיוך מרושע עלה על פני אדוארד.אל תדאגו הוא לא ניפצע קשה רק כמה שריטות… מיד הבין אנטיגו כי אדוארד אחראי על המעשה וחשב על דרך לנקום כשלפתע נזכר כי פעם אמר אדוארד באחת מהמסיבות שנערכו לכבודו שהוא איננו מסוגל לראות עצמות בע”ח, וכבר נזכר כי לפני רגעים ספורים ראה בדרכו עצמות. אנטיגו חזר ולקח את העצמות, עקף בדרך חלופית את אדוארד ופיזר עצמות בדרך. אדוארד ראה את העצמות וניסה להתעלם אך לשווא. אז ירד לדרך אחרת אומנם ארוכה יותר אך ללא עצמות. חשב בליבו אדוארד והחליט אלי למהר בדרכי כדאי שהגיע לאוצר לפני אנטיגו מיד העלה את הקצב. פתאום בצורה “מקרית לחלוטין” הושלכה אבן אל מגנו של אנטיגו ונוצר חור “ובצירוף מקרים” לאחר דקה קרה גם כן לחרבו.

לא ידע אנטיגו מה לעשות הרי אינו יכול להמשיך בלי מגן ובלי חרב, הוא הגיע למסקנה אחת, אני לא אפסיד לאדוארד! המשיכו השניים כך מספר ימים האחד עושה והשני מחזיר. יום אחד נפגשו השניים בדרכם אל עבר האוצר, כשאתם פוגשים מכרים אתם שמחים ומדברים, בסיפורנו זה ממש לא היה כך מיד התחיל קרב אך שניהם היו חזקים והאחד לא הצליח להביס את יריבו, שניהם המשיכו בדרכם. כשאנטיגו עקף מעט את אדוארד הגביר אדוארד את מהירותו וכך להפך. לבסוף אחרי מספר ימים הגיעו השניים למערה חשוכה. נכנסו השניים ונגלה לעיניהם תיבת אוצר כמו בחלומות מלאה מאות אם לא אלפים של מטבעות, שניהם רצו אל התיבה ומיד התחיל ריב סוער. ולבסוף הוחלט כי יבדקו את שווי האוצר ויחלקו ביניהם. אך אחרי מספר דקות גילו כי האוצר כ”כ ישן ששוביו כיום הוא רק 10 ₪. התיישבו השניים ומלמלו לעצמם חבל שהלכתי למסע זה, כמה דברים הפסדתי, חיי חברה, מעריצים שמחכים לחתימה, אבל הכי חשוב פספסתי קונצרט של הסימפוניה החמישית של בטהובן אמר אנטיגו. אדוארד קפץ ושאל, אתה אוהב יצירות וקונצרטים?! אני לא מאמין! סוף סוף אדם שמבין, טוב עוד רגע תגיד שאתה רוקד ריקודים סלונים. איך ידעת? אמר אנטיגו רגע גם אתה?! מיד עברו לסיפורים ותחביבים. נעצב אנטיגו, די, עשינו את הדרך המפרכת לשווא! 🙁 תאמין לי השגנו אוצר הרבה יותר טוב אמר אדוארד, איזה שאל? החברות!.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן