שלום, שלום לערפל שמקיף את חיי,
שלום לחלומות שהתנפצו מול עיני.
הרגעים שברחו מחיי לאט לאט התמוגגו,
בין אור לאפלה שלעולם לא יפגשו.
כמו ספינה הטובעת בלב המדבר
כמו כוחי שכבר נגמר.
ובלבי מחשבה קצת אחרת,
רק אתפלל לאל שיעשני מאושרת.
כל מילה שנאמרה בין רגע,
בין עולם שלם של פצעים ופגע.
נשארתי חשופה לקולות העבר,
ולימים שזמנם כבר נגמר.

הלב פועם בכאב, 
וסוף עולמי קרב.
כמו קרב על כל נשימה,
כמו קרב על לבי שהמה.

פצעים רבים מתנוססים על גופי, פצעים שנובעים מהלב,
וסופי המר שהולך וקרב.
הזמן נושר מחיי,
כמו השערות שנשרו בין ידיי.
המחלה שאת שמה אסור לומר,
מקווה בכל לבי לנצח בגמר.

אולי אשמע קצת הזויה,
אבל מצאתי פתרון לבעיה
מה הפתרון אתם שואלים?
איך בכלל לעזור אתם יכולים?
נכון, לרפא אותנו לא תוכלו
אבל יש דברים קטנים שכן נשמח שתעשו.
תוכלו לתת לנו תקוה כדי שנרגיש שגם לכם אכפת.
תבואו לבקר, זה תמיד נחמד.
אהבת אחים זה הכל
אז תעזרו לנו לנצח את המחלה
ולנצח בגדול.  

(השיר מביע את כאבם של הילדים שסובלים ממחלת הסרטן ואני פה כדי לספר לכם חלק מהתמודדותם היומיומית ותקוותם שנעלמה עם הזמן. אני רוצה לחזק אותם ולהגיד להם שאנחנו אתם, נלחמים לצידם,נלחמים עבורם)