ולא היו לי ….

ולא היו לי עוד זכרונות.

עוד לפני הגאות הרותחת מאדי מלחמת נפשי.

ולא היו לי עוד זכרונות,

מפגעונות רוחי.

אבל לפני שאלך, האם יכולתי לומר משהו

שיגרום לליבך לפעום כרגיל?

לפני שתלכי, האם תוכלי לבדוק שהכל בסדר איתי?

לפני שיעצרו ההרים מללכת,

לפני שהרוחות יפסיקו לבכות,

לפני כל זה, האם האל ישמע תפילתי להעביר אלייך?

ולא היו לי עוד רעיונות,

איך לפנות לנשמתך.

ולא היו לי עוד רעיונות, אחרי שהאדמה היתה מותקפת.

אבל אחרי הימים החשוכים

וניצנוץ הליל,

האם תוכלי לומר משהו שיגרום לליבי לפעום כרגיל?

האם אמצא דרכים להשכיח את הזכרון שלך היה?

ולא ידעתי את נפשי מעוז המסירות שהחשיכה.

לא ידעתי את נפשך מעוז האהבה שעמדה על תילה.

גם כשענני העבות ביקשו להסתיר תפילותיי,

לא ידעתי את נפשי מתשוקת הסדר הנורא.

ואחותי, אחותי, לא היו לי עוד זכרונות.

עוד לפני הגאות של שמחת חיי.

אחותי, יקירה, אחותי.

מצאי את דרכך בלי לאבד את הקודמת.

מצאי את דרכי מבלי לחשוש בדרך.

אמי, אמי, חיכיתי לך בבית.

שזיכרוני לא אמר מקומו.

אמי, אמי, דרכי על האדמה המותקפת.

רק חומך ירגיעה, הנחתי.

ותסדר את הסדר הנורא.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
3 תגובות
  1. סהר צוקרברג הגב

    איזה שיר מרגש, ממיס עצמות, משקשק צלעות

    דרג
  2. שילת ארביב הגב

    וואו אני ממש אהבתי את זה!
    זה מושקע, יפה, מרגש,חשיבה מחוץ לקופסא,
    חשיבה יצירתית.
    מושלםםםם!!

    דרג
  3. אורית הגב

    ספיר יקרה! איזו רמה של כתיבה, מרשים מאוד! מוכשרת ממש.

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן