עומד לו שם, מגושם, מוזנח ואפור,                                         מתגלגל בבוץ, מסריח, דוחה, סגור בתוך דיר,

מלחך עשב מהאדמה, אדיש לסביבה- החמור.             הולך לו בצואת עצמו, איכס!  -החזיר.

עומד לו שם לבוש בגדים נאים,                                                            מלומד ומדבר, חושב, משכיל, חכם,

מצוחצח ונקי, נודף ריחות טובים,                                                          יצור חברותי, יוצר, פועל- האדם.

הבהמה חסרת משכל, יצור כל כולו גשמי

אוכל, שינה, זיווג- יצור תאוותני

לעומת זאת האדם, יצור גשמי ורוחני

אוכל וגם חושב, ישן, גם מתבונן, מזדווג, גם רגשני

ואני בתור אדם שמורכב משני דברים סותרים

מלחמה תמידית נמצאת בי בין שני ההפכים

הצד של הרוח מנסה אותי להעלות

לשלוט, לרסן ולבהמה לא להידמות

אבל הצד הגשמי מוריד ומשפיל, כולו הבל,

תאוות, אין גבולות, יצרים והמון זבל

ולפעמים מגיע הרגע, שיא המלחמה,

אוכל… שינה… זיווג… אוי הפיתוי נורא!

זה מושך לפה והוא מושך לשם,

מי אני

בהמה או אדם?

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן