יש לך כנפי לשונות אש לוהבות/שוהם מרום

קטגוריה:

בית ספר:

שם המורה:

בעת מעופי, כל מה שעולה ברצוני נמצא בהישג ידי. כנפיי הן כנפיים של אש ושל כח שטבוע עמוק בין הנוצות, מלחים אותן זו לזו, כח שלא משתווה לאף כח אחר בעולם- לעוצמת מי מפלים שוצפים, לעוצמת סופות הוריקן משתוללות וזועמות, לעוצמת אלפי סוסי פרא דוהרים.

ביכולתן של כנפיים אלה לנשוא אותי לכל מקום בעולם- מפסגות ההרים הצוננות, דלילות האוויר, ועד לתלוליות החול הרכות והזמניות; נעות הן ברוח, מקומן משתנה באופן תמידי, כמו היכולות שלי- יש להן פוטנציאל שלא יסולא בפז, אך לא כולם מודעים אליו. לא כולם מודעים אליי.

אני יכולה לשרוף עיירות שלמות בהבל פי, להעלות באש בית אחרי בית אחרי עץ, ולצפות באנשים מביטים בחייהם נאכלים בידי הלהבות הרעבתניות. אני יכולה לגייס לעצמי צבא של אנשים, להרוג את כל מי שארצה, לשלוט על חצי עולם ואף מעבר.

ולעומת זאת, אני יכולה לעזור לאנשים; לשקם את חייהם של אלו הזקוקים לכך, לשמח ילדים קטנים ולראות את דמותי המשונה נוצצת בעיניהם בהערצה. אני יכולה לשנות את העולם באופן אחר שלא כולל הרג וחורבן, אני יכולה לעשות כמעט הכל, כוחי מוגבל רק בידי גורמים מועטים אליהם אני מודעת עד מאוד.

והשאלה שתמיד מנקרת בקרבי כמקור ציפור המנקרת בקרבי גזע היא באיזו דרך לבחור, אם לבחור בכלל בדרך כלשהי או לשבת במקום, להפוך מחנה זמני לקבוע ולחיות כך את כל חיי הקצרים או שמה הארוכים, אין לדעת. ויש אנשים שעושים זאת; יש להם אותי, על כל עוצמתי וכוחי, והם בוחרים להתעלם ממני. חלקם ללא בושה מנסים אף לגרש אותי מתוך תוכם כמו הייתי זבוב טורדני.

ההפסד הוא כולו שלהם, אני מהרהרת בעודי חולפת על פני עיר של גורדי שחקים ורחובות שוקקים, הומים, כל אדם בה ממהר ליעדו. אני בלתי נראית לאלו שאינם מאמינים בי, לכוח הטבוע אי שם בעמקי תת מודעתם, אשר תמיד זמין לרשותם. והם, אשר אינם רואים אותי או מרגישים בי- ייתכן כי בשלב מסוים בחייהם ימצאו אותי שם, ממתינה להם בסבלנות, מותחת שרירים וכנפיים לאחר הזמן הרב שבו לא נעשה בי שימוש.

ואלה שמרגישים ומשתמשים בי- ייתכן כי יום אחד יבחרו לוותר, להחזיר אותי לאותו כלוב חלוד, שומם ומבודד בתוכם, שם אראה אותם, את מחשבותיהם וחייהם חולפים לנגד עיניי, כאשר אין בי את היכולת לקרקר להם שאני כאן. שאני תמיד כאן, לכל אדם באשר הוא, לא קיים אדם שאינני רוחשת בתוכו.

אם תנסו לחשוב על מהותי האמתית, תתקלו בחובה גבוהה, עבה ומורכבת. אני הכל. אני לא כלום. אני פה ואני לא פה, אני שם ואני לא שם. אני קיימת אך לא קיימת, רואה ושומעת ובד בבד עיוורת וחירשת. אני נושא ששנוי במחלוקת; אני משהו שכולם מודעים לקיומו, ישנם משפט או שניים המאזכרים אותי, אך רב בני האדם לא מאמינים בהם באמת, לא מאמינים בי ובמה שאני מייצגת.

ולאלה שאינם מאמינים בי- אל תביטו בדימוי שלי; התעלמו מהיצור המוזר, הבוער בגווני צהוב ואדום וכתום, בעל המקור והכנפיים והמבט התבוני בעיניו הענבריות. במקום זאת, הביטו במה שאני באמת, במה שעומד מאחוריי, במה שתמיד נמצא חבוי באחת ממגירות מוחכם, במה שאם תשכילו למצוא ולהשתמש תשנו את עצמכם ואת מקומכם כאן, ואולי אפילו תסחפו את כל העולם כולו בעקבותיכם.

הכל תלוי בכם, בכם ובדרך בה תבחרו, אם תבחרו בה. אם אתם בוחרים להישאר במקומכם- לעולם לא תוכלו לראות אותי, לא משנה כמה זמן תחפשו בשמי תכלת בוהקים או בשמיים זרועי כוכבים רחוקים. אני דואה, נודדת, לעולם לא שוכנת במקום קבוע, ונושאת עמי את חלומות האנשים, תקוותיהם ובעיקר את רצונותיהם. אלו שבהם אני נתקלת במעופי, שבוהים נכחם בריקנות וקושרים דגל לבן לזרד זמין ומתכוננים להרימו בפני הייאוש- כל שביכולתי לעשות הוא לחלוף דרכם ולקוות בכל מאודי, בכל פעם מחדש, שהם הרגישו דגדוג חלש, שמעו משק כנפיים, שהם ידעו מה מקורם, שיבינו שכשהם אתי הם יכולים לעשות הכל. כי הם יכולים לעשות הכל. אתם יכולים לעשות הכל. אם תאמינו בזה.

בנו לכם מנוע וכנפי מתכת כדי לעוף, עבדו ולמדו והתפשרו על מנת להתגדל ואף להשכין שלום, שמרו היטב על עצמכם, על משפחותיכם, העריכו כל רגע, כי יש רק גורמים מעטים ועוצמתיים העומדים בפניי- בפני כח הרצון שלכם- והעיקרים שביניהם הם המוות, המוות ורצונו של המלך הרחום והאוהב שהוא מעל כולם, קל וחומר שמעליי.

כיוון שבסופו של דבר- מאחורי הכנפיים ורעמת הנוצות, מאחורי העיניים הזוהרות והמקור הקשיח, אני מבטאת את כח הרצון שלכם. הכח שטמון עמוק בתוככם כמו זרעי אפונים קסומים שרק מחכים שישקו אותם- והטיפה הקטנה ביותר, מידת ההשקעה הפעוטה ביותר, תגרום להם לצמוח לגובה רב שבהתחלה נדמה כבלתי אפשרי. וודאי אינכם חושבים שהכוח הזה, כח הרצון, עוצמתי עד כדי כך, אך לא תוכלו לדעת זאת בוודאות עד שתראו אותו, אתכם, משגשגים וצומחים לגובה עשרות מטרים. הכל תלוי בכם, במה שתעשו בי, במה שתעשו עם עצמכם.

זכרו זאת. זכרו את עצתי. האמינו בעצמכם. האמינו בכוחות הגלומים בכם. האמינו בי, ונצלו אותי. אך תפעלו לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שהייאוש ירחיק לכת וייקח אתכם למקום שבו תהיו בטוחים שאני, כח הרצון שלכם, הוא לא יותר מאשר סתם אמרה משמימה שאין בה שום משמעות או הגיון, שכוחה כה זעיר עד אשר אינו משתווה אפילו לא לכוחם של חלקיקי אוויר.

"בן אדם, עלה למעלה עלה, כי כח עז לך- יש לך כנפי רוח, כנפי לשונות אש לוהבות, כנפי נשרים אדירים.

אל תכחש בם פן יכחשו בך, אל תנסה לגרש אותי מחייך;

דרוש אותם, דרוש בן אדם- וימצאו לך מיד, לחש את שמי, את שם הכח שנתן לך המלך הכל יכול, ומבטיחני שעולמך ישתנה מן הקצה אל הקצה."

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן