כותב בכל שעות היממה

בלילות לבנים עד צאת החמה

מה שמרגיש ומה שחווה

מה שנסגר ומה שהיה

שולח אמירות לאינספור חבריו

הדיו צובע את כפות ידיו

אנחה קלה יצירה לתפארת

שומר לעצמו אוסר על כולם לגשת

מילים בתוכו דורשות לצרוב

מסרים אלימים רוצה לעזוב

מלחין על מלחמה ארוכת ימים

מאייר את הדף בשברים פנימיים

מסרב להיכנע למחשבות סדוקות

שעמוק בלב באיטיות חוצבות

חורט על הדף ברגעים של משבר

אתה יודע שאנשים חורטים על גופם עם מסמר?

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן