כל היער התכנס בבהלה, הם שוב רבים נשמעה צעקה
ובמרכז ניצב לו עץ שענפיו פרוסים לכל עבר
באחד מזרועותיו ישבה יונה ונחה מטיול ארוך היא שבה
כל כך גאה אין מקום שלא הייתי בו התרברבה ואין יום אחד שדומה למשנהו אמרה
אמר לה אותו אילן, נכון שחייך הם חיי חופש והרפתקה אבל
בסופו של יום כשקצת קשה לך, על שורשיי את יושבת

השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן