בעיניים שמעולם לא ראו אור שמש
שלא יצאו מחומות חייהם
איך אוכל לקוות אל האופק
לעתיד זר, שמעט מאיים
גם אם אומרים
הוא טוב עשרת מונים
הלב מפחד לדמיין
ורק משהו בפנים מתוך הנשמה
גורם לי לבכות אלפיים שנה
שמרגיש שמשהו חסר בפנים
שאין את האש שתחבר ארץ ושמיים
ואיני יודעת אופק מהו
ומה מצפה מאחורי הצללים
אך משהו מבפנים לוחש לי
עכשיו את בין מיצרים
הזילי דמעה ילדתי הקטנה
דמעה שתבנה את הבית השלישי
עד שתבואי לחזות בציון
תגלי את האופק לשמחת עולמים.

השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן