דבר, אני מקשיב, רק דבר.
אמור, לאן לחזור.
כבר עברו בי נהרות שוצפים
השוטפים את מה שבדרכם,
לוטשתי היטב כאחד מחלוקי הנחל על קרקעיתם.
כבר פגע בי היורה, שמנקה את משקעי הקיץ שעבר.
פתחו לי העננים את רחמם,
וגם שילחו בי זעמם.
אבל היכן השמש הקוראת לעץ להצמיח עלים,
שמעוררת זרעים רדומים?
דבר, רק דבר.
אמור לי לאן לשוב.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
תגובה אחת
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן