את לא נחה לרגע, כמו

נמלה כלואה בתוך כוס

רק מחפשת דרך לצאת החוצה

יודעת שיש מוצא.

מאיפה את כל כך בטוחה?!

 

כמו יתוש כלוא בין החלון לתריס

את מגששת את הדרך החוצה

בין אור לאור קטן – חרכי התריס.

הנסיונות כושלים,

החורים קטנים מדיי,

את נלחמת לשווא.

הכוס עגולה ואטומה

אם רק תעצרי לשנייה ותסתכלי באמת, תגלי

שאת כלואה בכלוב שבנית לעצמך,

נותר רק לפתוח עוד קצת את התריס

ואת יוצאת.

 

אני צריכה שתעזרו לי

כבר עשיתי את הרוב ,

אבל זו לא עבודה לאדם אחד

צריך מינימום שניים,

כמו לפתוח צנצנת.

דחיפה קטנה מלמטה, אחד שמסובב,

הכל פתוח ואת לא כלואה יותר,

לא נמלה חסרת מנוח, ולא יתוש חסר סיכוי.

כבר יש לך סיכוי,

תעשי את הרוב, אבל תשאירי לי מקום להשלים אותך.

דחיפה קטנה מלמטה

ואת בחוץ.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן