לילית

את לא מבינה

רדפנו אז יחד

אחרי האינסוף

עכשיו זה נגמר

אין לי עוד מקום בסמטה הצרה

של תשוקותיך

הפחד הכי גדול

הוא שקיבלת טבעת ברזל

שתכלא בה את שנינו יחד

על אצבעך

אשים

פרח אירוס לבן

לילית

זה לא

שרציתי בך אי פעם

פשוט נמשכתי אחרי

השאיפה לגדלות

הלא

נתפסת בכלום

משאירה חלל ריק

בכל מקום בו מחפשת

יש משהו אחר

מעבר לפינה

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן