צעקתי את נשמתי בזמן שקיעה,
אבל הוא לא התרגש
המדבר בלע אותה בדממה אל תוך הלילה
והכניס אותי לטירוף הלא נודע,
מתבונן בי מגשש אחרי נשמתי
מאבד את עצמי בתוכו
הופך לאחד מסלעיו-
אַין בתוך הכלום השותק והחשוך.

והשחר עלה,
וראיתי את אינסוף המדבר בארגמן מלכותי.
והנה איל נאחז בסבך,
והעליתיהו לעולה.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן