"מאיה קומי את צריכה להספיק להסעה!" אוף עוד פעם הסצנה הזאת, לא נמאס לה? חשבתי לעצמי וקמתי מהמיטה התארגנתי מהר והלכתי למטבח לקחת משהו לאכול, לבשתי חולצה אדומה קצרה ומכנסי גינס שחורים. יצאתי מהבית לכיוון ההסעה ותוך כדי הסתכלתי על כמות ההודעות שקיבלתי היו שם איזה אלף הודעות מאנשים שאני לא מכירה בכלל!, נו… בטח היא העלתה את מספר הטלפון שלי לאתר המעריצים שפתחו לי אתמול חשבתי לעצמי, "אני מעריצה אותך את משחקת מהמם" "בא לי להיפגש איתך" "את יכולה לשלוח לי סרטון ליום הולדת" היו בעיקר סוג ההודעות שהיו לי בטלפון. בסוף שנה שעברה התקבלתי לשחק בסדרת טלוויזיה בתפקיד הראשי, אני וליה הינו מועמדות אחרונות לתפקיד ואני קיבלתי אותו, מאז היא מציקה לי והופכת לי את החיים לסיוט. היינו חברות טובות לפני האודישנים לסדרה הזאת, חברות ילדות כאלה שלא נפרדות לעולם, חברות אמת וכזה, פעם באמת חשבתי שהיא חברה טובה שלי!,עד שקיבלתי את התפקיד לסדרה, אני שמחתי אבל היא לא קיבלה את זה טוב. העלתי שוב את הזיכרון הכואב על איך הגעתי מילדה לא הכי מקובלת אבל לא מפורסמת לילדה דחויה בכיתה ומפורסמת בכל המדינה. נכנסתי בשערי תיכון "אזובים" (הבית ספר שאני לומדת בו) וראיתי את דור קולע את הסל המנצח, כל הבנות הריעו לו. דור הוא החתיך של הכיתה, הוא גבוהה ויש לו שיער בצבע חום ועיניים כחולות כהה, הוא גם החבר של ליה. הצטלמתי עם כמה ילדים שביקשו סלפי הם היו נחמדים אליי, הם הנחמה היחידה שלי במקום המסויט הזה, שלפחות משהו אחד אוהבת ומעריץ אותי. נכנסתי לכיתה שלי י5' וישבתי במקום שלי מאחורה בצד לי הקיר, הוצאתי את הטלפון שלי והתחלתי לחסום אנשים שאני לא מכירה, פתאום ליה נכנסה עם כל הפמליה שלה לכיתה וישר נדבקה עלי "מה קרה הסלב עייף מידי?!" היא אמרה וכל הבנות מסביבה צחקו, התעלמתי ממנה והמשכתי לחסום אנשים שאני לא מכירה מהטלפון "אוי קיבלת יותר מידי הודעות מהמעריצים שלך, חבל שהם לא מכירים אותך באמת!" היא אמרה ויצאה מהכיתה. רציתי לבכות, היא מיררה לי את החיים, איך מחברות טובות היא הפכה לאויבת שלי?" שאלתי שוב את השאלה שידעתי כבר מזמן את התשובה שלה. המשכתי להתעסק עם הטלפון שלפתע ראיתי הודעה מהקבוצה של הכיתה "מאיה סליחה שהוצאנו אותך אבל בטח אין לך זמן לזה ושלושה סמיילים בוכים מצחוק, בטח מצטערים חשבתי לעצמי וניסיתי לעצור את הדמעות. הרגשתי יד תופחת עלי בעדינות, סובבתי מהר את הראש זה היה דור "הכל בסדר ?" הוא שאל. כן כאילו שהוא לא יודע מה קרה חשבתי לעצמי, והתכוונתי לקום וללכת משם אבל דור לא נתן לי הוא ביקש שאחכה שניה "אני רוצה שתבואי למסיבה שאני מארגן מחר ביאכטה של דוד שלי, כתבתי לך ולא ראית" הוא אמר ותוך כדי הראה לי את ההודעות ששלח לי הייתי בהלם למה שדור "מלך הבנים" ירצה להזמין אותי למסיבה שלו???, הוא הלך משם ואני ניגבתי את הדמעות שכבר חצי התייבשו, בטישו שהיה על השולחן. חשבתי על ההזמנה שלו, בטח הם מתכננים לעשות לי קטע חשבתי ומיד כתבתי לו "שאני לא יכולה לבוא" הוא הגיב מהר כאילו חיכה להודעה הזאת "חשוב לי שתדעי שאני לא מתכנן לעשות לך שום דבר ושאני וליה נפרדנו" כתבתי לו שאחשוב על זה וכיבית את הטלפון, המורה בדיוק נכנסה לכיתה והתחילה ללמד. כל היום חשבתי על ההזמנה שלו ולא ידעתי אם לבוא או לא, החלטתי ללכת בכל זאת ולהראות לכיתה שאני לא מפחדת מהם ושאני באה למרות הכל.בסוף היום תפסתי אותו במדרגות של האוטובוס, אמרתי לו שאני יבוא הוא זרח מאושר והמשיך לעלות לאוטובוס. ההסעה שלי ברחה לי, לכן התקשרתי לאמא שלי שתבוא לאסוף אותי.עד שהיא הגיעה כבר ידעתי מה אני עומדת ללבוש במסיבה מחר. בדרך חזור הביתה אמא שלי עדכנה אותי בכל מה שאני צריכה לדעת על הצילומים ותוכניות אירוח שרוצים שהשתתף בהם, שמחתי אני אוהבת להפסיד את הלימודים לצילומים זה סתם מבאס לבוא לשם כל יום ולצאת יותר עצוב ממה שבאתי בבוקר. אמא שלי היא הסוכנת שלי היא דואגת לי לכל מה שאני צריכה בשביל להצליח בקריירה החדשה שלי כשחקנית.

הגעתי הבית זרקתי את התיק ונכנסתי לחדר ראיתי שדור שלח לי הודעה עם כל מה שצריך להביא למסיבה "בגד ים, בגדים להחלפה וכו' " כתבתי לו תודה וסמיילי קורץ עם לשון בחוץ. העפתי את השיער החלק לי לצד השני ונפלתי על המיטה ככה עבר הזמן עד הערב, ככה עובר עלי הזמן כל יום מאז התפקיד הזה אולי הייתי צריכה לוותר עליו לליה? כל פעם שאני שואלת את אמא שלי את השאלה הזאת היא שואלת אותי בחזרה "גם ליה הייתה מוותרת לך על התפקיד…" ואני מבינה לבד. אחרי ארוחת הערב ארגנתי את התיק עם הבגדים למחר,ראיתי שדור שלח לי סמיילי קורץ שמח. שמחתי בליבי ונרדמתי עם הרגשה טובה. למחרת בבוקר חיכיתי שהערב יגיע לבשתי חולצת סוודר ורודה, מכנסים שחורות ואת נעלי הסניקרס האהובות עלי. יצאתי בלי לאכול כלום ורק חיכיתי שהזמן יעבור וסוף סוף המסיבה תגיעה. השיעורים היו ארוכים ומשעממים מבדרך כלל, אבל לפחות ליה והחברות שלה היו עסוקות במה ללבוש למסיבה ולא באיך לאמלל לי את החיים!. בערב לבשתי את שמלת הנצנצים השחורה שלי שקנינו בחופשה האחרונה שהייתה לי עם ההורים באילת. התאפרתי קצת ואחרי ששמתי את נעלי העקב השחורות הייתי מוכנה, לקחתי את התיק ויצאתי מהבית אבא שלי הסיע אותי למקום המסיבה ואני הייתי בלחץ לא ידעתי אם דור רציני בקשר לליה או לא. יצאתי מהרכב ועליתי על היאכטה ראיתי את דור מסמיק כשראה אותי, אבל כשכל הכיתה קלטה שאני נמצאת שם, הפסיקה המוסיקה ואף אחד לא ידע מה לעשות, הם הפסיקו לרקוד ושמעתי קולות של חברי לכיתה ברקע "מה היא עושה פה", "מה נראה לה", "מי הזמין אותה בכלל?",הסתובבתי על מקומי והתכוונתי לחזור הביתה בשביל זה הוא הזמין אותי, בשביל להעליב אותי מול כל הכיתה, ואני חשבתי שהוא באמת רוצה להיות נחמד אלי חשבתי לעצמי. אבל דור עצר אותי לפני שירדתי מהיאכטה, הוא אמר "שרק התחיל ולא צריך עדין ללכת" ידעתי שהוא יתבדח לא היה אכפת לי ירדתי מהיאכטה והתקשרתי לאבא שלי שיבוא לאסוף אותי. דור עצר אותי שוב וביקש שאשאר "ביקשת שאבוא, ואני פה אבל אתה לא יכול לחייב אותי להישאר במקום שאני לא רוצה להיות בו" אמרתי לו, והלכתי לשבת על ספסל שהיה שם ולחכות לאבא שלי, הוא לא הפסיק וישב גם הוא על הספסל והמשיך לשכנע אותי לחזור למסיבה שלו. ליה שלא הבינה לאן דור נעלם, ראתה אותנו יושבים על הספסל היא התקרבה אלינו ואמרה לו כאילו הייתי אוויר " אם אתה מסתובב עם הסלב הסנובית הזאת, והיא באמת חשובה לך אז אתה מוזמן להיות כמוהה-אף אחד לא ידבר איתך יותר" היא אמרה בקול מזלזל, והתכוונה ללכת אבל דור ענה לה בצעקה " מאיה לא עשתה לך שום דבר רע, את סתם בן אדם רע שמתעלל פה בכל הכיתה " ילדי הכיתה ששמעו את הצעקות ירדו מהיאכטה והסתכלו על המחזה "את יודעת שאם את היית זוכה בתפקיד מאיה הייתה מפרגנת לך. זו גם הסיבה שנפרדתי ממך! את חושבת רק על עצמך" הוא אמר וביקש ממני שוב להישאר במסיבה, ידעתי שזאת תהיה הפעם האחרונה שהוא יבקש את זה ממני את זה. קמתי על רגלי ועליתי איתו ליאכטה.ליה עמדה בצד כל המסיבה עם החבורה שלה ובכתה, בסוף היא הלכה משם. ילדי הכיתה באו לבקש סליחה על שהיו רעים אלי.בסוף המסיבה אחרי שכולם הלכו דור ניגש אלי ושאל אותי "מה את הכי רוצה בעולם" "עדין לא החלטתי" עניתי ושתינו צחקנו, שאלתי אותו "למה, מה אתה הכי רוצה?" "אני רוצה שתהיה חברה שלי" הוא ענה קפצתי עליו וחיבקתי אותו חזק.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
תגובה אחת
  1. שירה ממן הגב

    זה סיפור מהמם עם עלילה מקורית ומיוחדת!
    כל הכבוד!

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן