אני נוטרת ולא מרוצה, נוצרת ולא חפצה                                                                                            

לזכור דברים, לשמור מילים

וגם כאשר הכל נגמר, הרצון

לומר                                                                                                      

עדיין קיים ומפעפע, בועט ומבעבע

זועם ומשתוקק

לפרוץ                                                                                                                

מתערבל ומתחיל לנעוץ

רוצה לומר אבל כבר

מיותר                                                                                                                    

זה נהיה עמום, הפך לכלום

בעצמי לא הבנתי מה להגיד

רוצה,                                                                                                

אבל עדיין אני  נוטרת ולא מרוצה

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן