"אני,-לא,-מאמינה!", שמעתי כאשר נכנסתי לכיתה, אוו בוקר טוב ל"מאחרת הראשית" אמרה חברתי הטובה ביותר עדי, בוקר טוב עניתי בדיוק חשבתי לעצמי מתי תגיעי,  "מצטערת" שהייתי צריכה לשמור על אח, שלי אמרתי.  תקשיבי אנחנו באמצע דיון סוער ענתה לי עדי, על מה הפעם, שאלתי תוך כדי שאני מניחה את התיק, אנחנו מתווכחות אם יש דבר כזה ניסים. תני לי לנחש אמרתי, איילה אומרת שאין וכולכן מולה נכון?, "איך ידעת" ענתה עדי ביובש.   תשמעי את חייבת לספר את הסיפור של סבתא שלך, על השואה?!, כן!!  אבל…..בלי שום אבל! אני יודעת שאת לא משתתפת בדיונים בדרך כלל וגם די שקטה אבל תעשי את זה בשבילי וגם לטובת איילה "יאללה" תמר עופי על זה, אוקי- נכנעתי. עדי נכנסה לאמצע המעגל (היא בדיוק ההפך ממני!) כולן השתתקו וחיכו למוצא פיה. בנות! תמר הגיעה והיא רוצה לספר לכולכן את הסיפור של סבתא של סבא שלה ואמא של סבא שלה על מה שהן עברו בשואה, כולן הסתכלו עליי, לא כל כך רציתי לספר אבל התחלתי לדבר:   "זה קרה לפני בערך שמונים שנה ,כאשר היטלר יימח שמו וזכרו פלש לפולין. סבתא רבה שלי- סבתא בלומה ואמא שלה סבתא רחל היו ביחד כל הזמן, אך באחד הימים זה קרה כאשר דוקטור מנגלה הרשע עשה סלקציה , סבתא בלומה נשלחה לחיים אך סבתא רחל נשלחה למשרפות, למוות שלה."    כולן היו בשקט מפחיד ונעצו בי עניים, איילה הסתכלה ואמרה-מה נס בזה בדיוק? רגע! ענתה עדי- הסיפור עדיין לא נגמר.  המשכתי:" סבתא רחל לא רצתה למות, היא עברה מהטור של המוות לטור של החיים.   היו שערים במחנות, היא עברה את השער הראשון אף אחד לא עצר אותה או ירה בה, אפילו הכלבים לא נבחו כאשר היא עברה, וכך היא עברה משער לשער עד שהגיעה לשער האחרון." עצרתי לנשום, כולן הסתכלו עליי בבהלה והחזיקו ידיים אחת לשנייה.    "בשער האחרון סבתא רחל שמעה חייל נאצי שאומר לחבר שלו- "בוא נירה עליה", אני מאמינה שסבתא נלחצה מעט אך חברו אמר-"אם היא הגיעה עד לפה תיתן לה לחיות".  בינתיים סבתא בלומה לא ידעה מה קרה לסבתא רחל, אני בטוחה שהיא הייתה עצובה  אבל היא שמעה כמה נשים שאמרו לה שאמא שלה כאן, היא חיפשה ומצאה אותה .   סבתא רחל קיבלה מדי פעם אוכל מנשים צעירות שיכלו לשרוד בלי האוכל שהביאו להן.  מאז שה נפגשו אחרי שהפרידו בניהן הן לא נפרדו.

ברוך ה' סבתא רחל וסבתא בלומה שרדו את השואה ועלו לארץ ישראל, סבתא בלומה התחתנה עם סבא חיים, גם לסבא חיים היה נס. פעם כמו שאתן יודעות לא הייתה טכנולוגיה מפותחת וסבי ככל הנראה חלה ואמרו שהוא אינו בין החיים, באמצע הלוויה ה-”גופה" זזה וכך גילו שהוא עדיין חי. בגלל זה שמו שונה מ-אליעזר ל-חיים.

סבא חיים וסבתא בלומה ילדו שני ילדים- בן ובת, הבן הוא סבא שלי, סבא מספר שהוא היה הילד היחיד שהייתה לו סבתא. סבא התחתן עם סבתא שגם לאמא שלה יש סיפור אבל הוא לזמן אחר.   סבא וסבתא ילדו שלושה בנים ובת, אחד מהבנים הוא לא אחר מאשר אבא שלי.   ברוך ה' אבא התחתן עם אמא ונולדו להם שתי בנות וארבעה בנים, אני הבכורה מבניהם."

כאשר גמרתי את הסיפור כולן הסתכלו עליי. המורה בדיוק נכנסה לכיתה וכולם הלכו להביא את חוברות מתמטיקה, איילה באה אליי ואמרה לי שריגשתי אותה והיא מחכה שאני יספר לה את הסיפור על אמא של סבתא מצד אבא. עניתי לה: נו, מה את אומרת נס או לא נס?!, והיא חייכה, הנהנה והמשיכה.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
4 תגובות
  1. אליה הגב

    תמר ריגשתתתת
    את כותבת כל כך יפה ומעניין!
    חולה על הכתיבה שלךךךך

    דרג
  2. הללורברבאום הגב

    מהמם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    דרג
  3. נויה חוטה הגב

    מהמםםםםםםםםם

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן