פגשתי פעם שגעון.

מודה שלא הייתי מוכן.

קרה מה שקרה,

ופתאום הוא ישב שם.

שקט. דרמטי כזה.

מביט עמוק עמוק לתוך העיניים.

ואז, לדעתי רק כדי להפר את השתיקה המביכה, הוא התחיל לדבר.

"פגשתי פעם ים,

שעם רדת הלילה

החליט

שהוא לא יכול יותר עם חוף,

ועם גאות ושפל,

תמיד ברצוא ושוב.

והוא נסג אחורה, ועצר את הנשימה חזק חזק, עד שנצבע כחול עמוק,

ואז בבת אחת הוא התפרץ.

התהפך על כולם והשתולל,

איך אף אחד מאינספור המצילים שישבו בחוף

לא שמע את צעקתו בת מיליוני השנים.

אז מה אם הוא שתק.

ואיך כל פעם שהגיע חורף,

הוא בכה כמו שלא בכה אדם מעולם,

והמטיר על האדמה הארורה את כל מה שרצה להשליך ממנו,

ובמקום לשאול לשלומו,

כל הרוחצים הסתובבו כלעומת שבאו

והסתפנו בביתם,

מגיפים את התריסים."

כל אחד מאיתנו חזר לפינתו הוא, ולדממתו שלו.

כך שעה ושעתיים, שנה ושנתיים.

"אתה יודע איך מצאתי אותו?" שוב הוא התפרץ.

לא עניתי.

"מֵם".

"מה?" שאלתי.

"מֵם".

לא יכולתי לסבול זאת יותר, משיתי עצמי ממקומי ונשארתי עומד.

"מֵם. לא היה אפשר לזהות אותו בכלל. ים כבר וודאי לא היה שמו. מֵם. הוא נהיה למים, חסר זהות וחסר גבול. לא ניתן היה להבדילו ולייחדו מכל שאר המַימים בעולם. ברגע שכוסה החוף נמחקו קווי המתאר הבסיסיים שלו והוא נהפך לאָין.

"מזכיר לי את בועת הסבון שלי. פגשת בה פעם?"

"מן הסתם נתקלתי" עניתי כמי שכפאו שד.

"גם היא יום אחד גמרה אומר שאינה יכולה להישאר עוד רגע אחד במעטפת בה כפו אותה.

כל פעם שניסתה להתרומם מעלה, החומר סביבה דאג להשאיר אותה בגובה ידיי הילדים הקטנים שניסו נואשות להורגה.

היא התגעגעה לימים בהם רוחה הסתובבה חופשייה ברקיעים הגבוהים, מרחפת בזרימת האוויר בחוסר שליטה מרגיע.

אז היא החליטה.

ולאט לאט ובהתמדה, התרחבה ונפתחה לכל כיוון, והעצימה עצמה לשיא גודלה.

ופתאום –

פוף

גופה נעלם מפאת חוסר יכולתו להכיל עוצמה שכזאת

(או שמא היה זה מגע קצה אצבעו של הילד קטן המימדים שריקד סביבה כל היום. עכשיו היא כבר בטח לא תזכור)

ורוחה סוף סוף השתחררה והתפזרה חסרת ממשות בָּשמַים האינסופיים, נעלמת מעין כל, בדרכה מעלה מעלה אל האָין."

"סוף."

הוא חייך מאוזן לאוזן.

הרמתי רגל אחר רגל ושמתי פעמיי אל הדלת הפתוחה.

לעולם לא אשכח את הצמרמורת שעברה בי כשסגרתי את הדלת,

מותיר עצמי בחדר הריק.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
2 תגובות
  1. נגה חוטר הגב

    נעם מה שכתבת כל כך עוצמתי וחזק כל הכבוד לך רואים שחשבת והבאת את זה מהלב שלך

    דרג
  2. שיר כהן הגב

    הכי טוב שראיתי

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן