געגועי בנו לי בית
ארבע קירות שאין נופלים
צחוק פניך עוד זכור לי,
לקמטי החרושים.

הלכת רחוק ילדה שלי,
השארת נפשי הומה.
הביאי אור,
קרן שמש נחמה.

אצא לשדה
לקטוף מנגינות לקראתך
ילדה שלי,
בואך שר לי את היום הזה.
רוצי קטנה,
הזהרי,
הדרך עוד רבה
אך בסופה אני לך מחכה.

והנה את שבה הביתה
החיוך העתיק מתאזן
משק כנפי הנשמה
מחריש רעה
מסיר ספק.

אצא לשדה
לקטוף מנגינות לקראתך.
ילדה שלי,
בואך שר לי את היום הזה.
רוצי קטנה,
הזהרי,
הדרך עוד רבה
אך בסופה אני לך מחכה.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן