עַכְשָׁו אֲנִי צוֹמַחַת, אֲנִי רוֹתַחַת.

כֻּלִּי חֹמֶר גֶּלֶם שֶׁרַק מְחַכֶּה, שֶׁיַּהַפְכוּ אוֹתוֹ לְצוּר ה מְסֻדֶּרֶת.

לְמַשֶּׁהוּ מוּחָשִׁי, לְהָבִין אֶת יִעוּדִי.

כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁלִּי מְחַפֶּשֶׂת, הִיא דּוֹרֶשֶׁת.

כָּל יוֹם הַשְׁקָיָה, כָּל דַּקָּה טִפּוּחַ, כָּל שְׁנִיָּה לַגָּדוֹל.

אֲבָל עָדִין, שׁוּם דָּבָר לא מִסָּפֵק אוֹתָהּ.

גַּם לַנְּשָׁמָה, צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה.

אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה. צָרִי לָדַעַת גַּם לְהֵרָגַע,

לְהִתְכַּנֵּס בְּעַצְמְ. מִתּוֹ כָּ לָבוֹא מוּכָן, לַפְּרִיחָה הַבָּאָה.

אוּלַי הַמִּנּוּן א נָכוֹן,

מֵרֹב מַיִם הִיא כְּבָר טוֹבַעַת.

אוּלַי הָרָצוֹן הַתְּמִידִי לִגְדֹּל, וּלְהִתְפַּתֵּחַ.

לא נוֹתֵן לָהּ לְהִתְפַּקֵּחַ,

וְלִחְיוֹת אֶת הָרֶגַע .

גַּם לַנְּשָׁמָה, צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה.

אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה.

צָרִי לָדַעַת גַּם לְהֵרָגַע, לְהִתְכַּנֵּס בְּעַצְמְך.

מִתּוֹך כָּך לָבוֹא מוּכָן, לַפְּרִיחָה הַבָּאָה

לְאַט אֲנִי אֶפְרַח, זֶה יִהְיֶה בִּשְׁלַבִּים

וְהַזְּמַן שֶׁזֶּה יִקַּח? כָּל הַחַיִּים.

גַּם לַנְּשָׁמָה, צָרִיכות לִהְיוֹת עוֹנַות שָׁנָה.

אִי אֶפְשָׁר לִחיות רַק בִּצְמִיחָה.

צָרִיך לָדַעַת גַּם לְהֵרָגַע, לְהִתְכַּנֵּס בְּעַצְמְך. מִתּוֹך כָּך לָבוֹא מוּכָן, לַפְּ

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן