ציפור, עפה, שטה על גלי ענן.
ציפור, שרה, שיר ישן נושן.
ציפור, חשה, את כל האוויר בכנפיה.
ציפור, נסה, כשפחד מורגש בעמקיה.

אילו הייתי ציפור, הייתי שט על גלי הענן.
אילו הייתי ציפור, הייתי שר, ולו זמר קטן.
אילו הייתי ציפור, הייתי מרגיש את האוויר בגופי.
אילו הייתי ציפור, הייתי נס כשדבר מה אותי מפחיד.

כי כאשר הציפור חופשייה, כך גם אני.
וכאשר הציפור בוכייה, כך גם אני.
ואפילו כשציפור נופלת, היא שבה לקום ולעוף.
ואפילו כשציפור תועה, היא ממשיכה לדהור במעוף.

ואם הציפור יכולה לעוף, כך גם אני.
ואם הציפור יכולה ליפול, כך גם אני.
והרי הנפש שלי היא ציפור, וכך גם שלך.
ואם הנפש שלי היא ציפור, הרי לא אפול לעולם.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן