קמטים/ עדי יומטוב

את רואה את חייך חולפים לנגד עינייך.

הנה הילדה שלא תהיי עוד ואולי גם אף פעם לא היית.

כשהצצת במראה כבר לא ראית את הנערה שפעם השתקפה מולך,

וכשעלית לאוטובוס הצעירים המחונכים קמו בשביל לפנות לך כיסא.

את כבר לא עלמה וגם לא ממש אישה.

את גברת מבוגרת שאנשים בטוחים שיש לה עוזרת, שהיא בעצם עובדת זרה מארץ שכוחה ורחוקה.

את אט אט נמקה.

הפחד הכי גדול שלך הוא להביט יום אחד במראה ולראות שהעור שלך עושה את הפעולה

ההפוכה מהמראה.

את מרגישה נורא כשאת מביטה בפנייך כיוון שאת רואה שאין עוד הרבה שנים לפנייך.

ופתאום, היום הנורא מכל הגיע.

הסתכלת בקמטייך וגילית שמסלול חייך משתקף מפנייך.

הקמטים בצדי הפה והעיניים מבשרים על שנים רבות של חיוך מלא שיניים.

והקמט שנמצא בין העיניים מסמל את מלחמות הצדק שלך, איך נלחמת על המשפחה והחברים שלך.

השקים הנמצאים מתחת לעינייך רומזים – בלשון המעטה- על שנים רבות שהדירו מעינייך שינה

החל מהשן הראשונה ועד לציפייה לנכדה הראשונה.

יש לך קמט של עצב וקמט של דאגה.

קמט של אושר ושל חרדה.

קמט מיוחד מהיום שבו הילדה נאבדה.

והרשימה הולכת וממשיכה ואתה גם כוח המשיכה, שפעם מגנט אלייך בחורים והיום הוא נותן לך המון פטורים.

כשיגיע היום הנורא בו תסתכלי סוף סוף במראה ותביני שהזקנה לא כל כך גרועה ונוראה,

את תיהני להסתכל במראה לראות  מה עברת ומה עוד נותר לך לעבור.

את תביני שאם כבר צריך את החיים לגמור אז שלפחות יישאר לך טעם של עוד – לא. אני לא מתכוונת לראשי התיבות של אותו אדם שיפתח את צוואתך מול מקורבייך.

את רואה את חייך חולפים לנגד עינייך, רק עוברת ליד מראה שבסך הכל מראה.

בצורה הכי אמתית וכנה את האישה הצעירה ברוחה

אך זקנה בגופה שרוצה להמשיך את החיים עד סופה.

בשיבה טובה ומוקפת בחום ואהבה.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
תגובה אחת
  1. שולמית הגב

    וואו! אהבתי!
    נגעת בנקודה רגישה!
    המשיכי כך

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן