רציתי כבר לבדוק

להבין הכול לזרוק

לחפש לי אנשים

שיתקנו את המעשים.

 

ללכת לאחור

להיזרק בתוך החור

להבין את הטעויות

שהולכות ומסתבכות.

 

פזמון:

אז זהו זה אני

לא נשאר דבר

השקט פתאום מגיע

אל הלב הנסתר.

 

האשליות עוברות חוזרות

אל מול עיני מתגלות

כמו איזה אש קרה

ורוח שלא מרפה.

 

ובין כל המחסומים

שעומדים ולא זזים

נותנים להתמודד

עם הפחד בקשיים.

 

להישאר אני

לא לרדוף אחרי אישיותי

שהמציאות גוברת

השתיקה רועמת.

עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
תגובה אחת
  1. דוד נבו הגב

    כשרונית. וואו!! 🙂

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן