כבר שכח הוא מהן אורה ושמחה
ותקווה וששון ויקר
רגליו בכאב מצירות שושנים
 וליבו הקטן נדקר
נכנס מרדכי ופושט את בגדיו
 ובוכה על אחיו ואמו
נחנק מרדכי, וזועק למרומים
ואחיו זועקים עמו
דומם מרדכי, דוממים גם אחיו
דוממים הקירות התכולים
ויוצא מרדכי מלפני המלך
בלבוש מלכות- מלאכים
עומד מרדכי, דמעות בעיניו
פונה אל ריבון עולמים
מדוע דווקא תכלת? שואל ברעדה
ושמיים תכולים נקרעים
עד כמה אהבת את הסיפור/ שיר ?
תגובה אחת
  1. אבקרן הגב

    אוריין, כתיבה מקסימה…

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן