שקופים / אוריה חלמיש
שקופים.
הם שקופים לנו.
והם חולפים על פנינו…
וחיים.
בדיוק כמונו?
לא.
כי הם שקופים.
הם חיים בשקט,בשקט שבחרו,
או,
שבחרנו עבורם.
הם נראים ומחייכים בדיוק כמונו,
אבל.
זה לא מדוייק,כי הם שקופים.
הם מרכינים ראש, לעיתים מרימים מעט,
אבל אף אחד לא שם לב.
אז הם מתקפלים,
לתוך עצמם.
כי רק בעיניהם,הם לא שקופים.
או שמה נהיו שקופים כי כך שיקפו עצמם בעיני העולם?
אינני יודעת.
אני רק יודעת,
שדרך חלון שקוף משתקף לו נוף.
לעומת,
חלון אטום.

תגובה אחת
  1. אדרת הגב

    יפה כל כך. נכון כל כך. וכואב שהמחסומים של הבושה מגיעים ואויבים מבית ומחוץ, לגלות לעולם ולך את היופי. את הנשמה.

    דרג
השארת תגובה

אולי יעניין אותך גם:

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן