כיתות יא-יב

הָרַעַשׁ הַמְּרַטֵּשׁ עוֹד צוֹרֵב בְּצַלָּקוֹת הָאֲבָנִים. הַדָּם עוֹד נִקֵּב בִּסְדָקִים יְשָׁנִים מְלַאי חֲרָטָות נְּפִילָה אֶל הַשָּׁחֹר אַחֲרֵי זִנּוּק כַּבִּיר מָלֵא חַיִּים וְאוֹר וְרֶגֶשׁ מְּמַלֵּא נִימִים

מַדּוּעַ לִיבִּי בּוֹהֶה אֶל תּוֹךְ הָאֲפֵלָה בַּחוּץ הַכֹּל קֶסֶם: שֶׁמֶשׁ מְחַיֶּכֶת, צִפּוֹרִים בְּצִיּוּצָם הָאָבִיב בְּשִׂיא אַךְ תִּקְווֹתַי נוֹשְׁרוֹת אַט אַט כַּעֲלֵי שַׁלֶּכֶת הַקֹּר חוֹדֵר לָעֶצֶם

פְּעָמִים, כָּל כָּךְ אַפְסִי, לְעֻמָּתִי, הָאֲמִיתִּי. פְּעָמִים, קַטְנוּנִי מִכְּדֵי לִהְיוֹת מַפְעִימִים , הַפְּעָמִים הָאֵלּוּ. בַּכִּיוּוּץ שֶׁבַּלֵּב. חוּטִים שֶׁל שָׁמַיִים, כַּנְפֵי אֱלוֹהִים, הַמֵּצִיץ בַּעֲדָם. מַאֲזִין עֲדִי