תצאי מהבועה/ שיר דוד

את, שקוראת את זה, כן, כן, לגמרי את,

אני רוצה להציע לך משהו.

בואי נעשה דבר כזה,

בואי נלך להביט במראה.

קדימה, אל תפחדי. אני איתך.

אנחנו ביחד בזה.

יופי, עכשיו תסתכלי עליה. תראי איזו יצירה יפה את.

לא-לא-לא!

אל תשפילי מבט,

תרימי את הראש ותסתכלי שוב.

תהיי גאה בעצמך.

את חושבת שאת נראית גרוע?

אז היי,

את לא.

בכלל לא.

את רק חושבת.

זה אך ורק בראש שלך.

תצאי מהבועה הזו – 

מהבועה שאת מכוערת,

שאת לא נראית טוב,

שאת פשוט… 

לא אוהבת את עצמך.

אז זהו ש…

את כלכך יפה.

האישיות שלך גם אם את אפילו חושבת שהיא לא מספיק טובה אז תני לי לחדש לך משהו,

היא הכי טובה בעולם.

אני לא מכירה אותך, אבל אני יודעת. 

כל אחד נולד עם תכונות פחות טובות שבונות אותו לאדם טוב יותר,

אבל כל אחד גם נולד עם הרבה תכונות טובות שבלתי ניתנות לשינוי.

ואת?

את פשוט לא מודעת אליהן.

אפילו לא לאחת.

יופי הוא דבר זמני. 

אופי נשאר לכל החיים.

תחייכי חיוך כזה גדול שליבך יתכווץ מאושר. תתחילי לאהוב את עצמך, כי את לא מבינה כמה שאת שווה את ההערצה הפנימית הזו.

זה מגיע לך,

ולמה?

כי את מיוחדת.

ואין לך שמץ של מושג עד כמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן