הפנתר השחור/ אוריה בן דור
היא רצה מהירה כמו הרוח רק לא יודעת לאן
היא הפנתר השחור בין כל האריות הלבנים
נו זה בסדר לפעמים להיות שונה.
זה מיוחד, זה תמיד טוב
וככה אתה לא כמו כולם.
"ראי בעצמך, הכל בא לך בקלות יש לך חיים מאושרים"
הם לא באמת יודעים עד כמה אשליות הם רואים.
שוב היא עומדת מול המים השקופים. מעקמת את הפנים כלפי ימין,
תוהה האם זה זה מה שזה.
לא הגיוני נכון? זה מה שהיא חושבת.
היא הפנתר הלוחם,
נאבקת עם עצמה ועם כל העולם.
מסרבת להאמין ורק מחפשת הזדמנות שניה.
הוא שועל ערמומי משחק במחשבותיה כל הזמן.
לוחש לה ומעכב אותה למרות שאוהב אותה. הוא לא מתכוון לזה זה לא הוא או שכן?
שאלות נשאלות ותשובות משתוקקת לגלות.
היא הפנתר השקט,
מקפידה להתמיד ושומרת את הכל לעצמה. שמה על עצמה מסכה ומגנה על עצמה מעולם אכזר.
אוגרת בתוכה כעס וכאב
שקטה בעולם רועש
היא רק בן אדם שחי את חייו.
בן אדם שרוצה לצחוק ולשמוח
להתרגש לכעוס ואפילו לבכות.
להרגיש חופשיה ופשוט לחיות.
2 Responses
יצירה מעניינת ומעוררת מחשבה, יישר כח לכותבת המוכשרת!
אוריה, איזה עומק והכתיבה יצירתית. מרגש!