זה הזמן לסלוח
מאת: נהרה חיה סנה
זה הזמן לסלוח, זה הזמן לנקות,
את הנקודות על הלב, את האבנים שבבטן,
כל אחד והסליחה שלו, כל אחד וסודותיו.
גם מקרוב, גם מרחוק כולם מבקשים סליחה,
חוץ מאחת שלא מבינה, שלא קולטת את השנאה הבועטת בבטני,
את השנאה שמוציאה אותי מכליי, שגורמת לי לרצות להכות, לקלל והכל לאותה ילדה.
הילדה שלא מבינה, שלא קולטת כמה רע עשתה,
לי, לה , לכולם, לכל מי שהתקרב אליה.
כמו אש אותה ילדה, מרחוק נעימה אך מקרוב שורפת, צורבת, משאירה צלקת
השיטות שלה נוראות,
מחט, מחט היא תוקעת,
לא סכין אחת והכאב מסוגל להיעלם,
מלא מחטים, מציקות, מגרדות, מכאיבות.
בקשה אחת יש לי ממך, ילדה גדולה
תביני, תקלטי, תבקשי סליחה,
ואז אולי, אולי, אצליח לראות אותך בלי שהשנאה תתחיל לבעוט, לשרוף, לשגע.
בבקשה תהיה קצת פחות צבועה, מכעיסה,
ואז אולי, אולי, תצליחי לחטא את הפצע, לשלוף את המחטים,
לרפא את הכאב!
