הַחֹרֶף הִגִּיעַ וְרָקַד עַל סַף הַדֶּלֶת
וַאֲנִי לֹא נָתַתִּי לוֹ לְהִכָּנֵס
וּלְהַכְנִיס רְטִיבוּת אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַנָּקִי מְעַכְּבוֹת
הַחֹרֶף הִבִּיט בִּי אֲרֻכּוֹת
וַאֲנִי נִשְׁבַּרְתִּי
הַחֹרֶף רָקַד בְּתוֹךְ בֵּיתִי
הַחֹרֶף רָקַד בְּתוֹכִי
וּכְשֶׁהָלַךְ לְרֶגַע הַחֹרֶף וּכְשֶׁלָּחַשׁ שֶׁיָּשׁוּב בְּקָרוֹב
הָאֲוִיר פִּתְאוֹם הָיָה נָקִי יוֹתֵר
וְרָאִיתִי הָרִים