לעומק הלב/ ניקול ישגר

קרני השמש החמות והמרגיעות

חודרות לעומר ליבי

שאיפה אחר נשיפה

מחשבה אחר מחשבה

יושבת לי לבדי

וחושבת מי אני

מדריכת טיולים? אולי

רקדנית מקצועית? הלוואי

מורה לילדים? פוחדת מידי

החלומות ממשיכות לזרום

מעבר לערפל האטום

המחבק את החלום

אני לומדת, נבחנת

כותבת ומוחקת

בוודאי כבר נכשלת

רוצה להיות במקום

בו אני שייכת

שם ארגיש נאהבת

מעבר לכפר עיני מחפשות

את אשר אינן רואות

רוצות יותר רוצות פחות

לא מאשר את החלומות

ושוב אני נשאלת

מי אני ומה אני

את אשר לא ידעתי

שואלת את עצמי

“עד מתי לא תדעי”

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן