מושך אותי למטה/ עדי דושינסקי וזהר צלקה

זה מושך אותי למטה, מכביד על ליבי.

הסודות רק מתרבים, נשמרים בקרבי.

רק תגיד לי, אפילו תרמוז.

עד עכשיו, מתחינותיי התחמקת בעוז.

דבר אחד יש לי לשאול.

יש לכך תרופה, או שמכאן נותר רק ליפול?

ספר לי, אני מבטיח שלא אגלה.

פרצופם האמיתי של אנשים מתגלה.

רוצה רק לגלות, לחקור ולמצוא.

ואת סודותיהם של אנשים, לשמור במחבוא.

תמוה ומתבונן, מלא בשאלות.

מתי נהפכתי אדם כזה להיות?

אינני מתיימר להיות מושלם.

ה’, תן לי פיסת נחמה בעולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן