קִיבַּלְתִּי הַחְלָטָה.
זֶהוּ, נִגְמַר.
הִנְנִי מַצְהִירָה מֵעַל זֹאת הַבָּמָה.
וְהַאֲמִינוּ לִי שֶׁהַהַחְלָטָה לֹא קַלָּה
וְלֹא קִיבַּלְתִּי אוֹתָהּ עַל רֶגֶל אַחַת
הֶחְלַטְתִּי
אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַדָּת.
אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַדָּת אִם זוֹהִי כַּת
לֹא מַתְאִים לִי לִחְיוֹת לְפִי
הַגְדָּרוֹת מוּזָרוֹת
שֶׁנִּמְדָּדוֹת לְפִי סַרְגֵּל וּקְלִישָׁאוֹת
שֶׁל חֶבְרָה סְגוּרָה
וְחֻוקִּים לֹא מוּבָנִים
שֶׁהִמְצִיא מִישֶׁהוּ חֲסַר הִגָּיוֹן שֶׁחַי עַל פִּי שִׁיגָּעוֹן
הוּא לֹא רַב
זוֹ לֹא הַתּוֹרָה
הֶחְלַטְתִּי.
אֲנִי עוֹזֶבֶת בַּחֲזָרָה
לִהְיוֹת יְהוּדִיָהּ גֵּאָה
שׁוֹמֶרֶת מִצְווֹת בְּאַהֲבָה
עוֹזֶבֶת אֶת הַדָּתִיּוּת
חוֹזֶרֶת לַיַּהֲדוּת