קימעה קימעה/ רעות חבשוש

עִדָּן הָאֲבוּדִים
הַמְּחַפְּשִׂים, הַלֹּא מִתְפַּשְּׁרִים עַל כִּמְעַט וּבְעֵרֶךְ, עִדַּן מפלסי הַדֶּרֶךְ.
רַק אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כַּמָּה חָסֵר
כַּמָּה כְּמֵהִים לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר
רוֹצִים לְהִתְקָרֵב-בּוֹרְחִים לְהִסְתַּתֵּר
וְאָנָּא מִמְּךָ רַק אֶל תסתֵּר, אֶל תסתֵּר,
פניך.
כִּי הַכֹּל אֶצְלִי מַחֲשִׁיךְ, מַסְמִיךְ,
אַך, כֹּבֶד הַמַּסָּע.
תַּדְרִיךְ וְתוֹלִיךְ אוֹתִי בְּדֶרֶךְ בְּטוּחָה.
וְאֵין תְּלוּנוֹת אֲנִי יוֹדֵעַ, רַק לְהַעֲרִיךְ.
אֲבָל זֶה תַּהֲלִיךְ אַבָּא, זֶה תַּהֲלִיךְ.

אֲנִי בֶּן מֶלֶךְ שֶׁלָּבוּשׁ בְּבִגְדֵי עָנִי,
כַּמָּה הַכֹּל אֲרָעִי, כַּמָּה הַכֹּל זְמַנִּי,
וְהָעוֹלָם הַזֶּה יומְרָנִי וְסוֹגֵר
כָּל צַעַד אֵלַיך-תַּהֲלִיךְ מְאַתְגֵּר.

כַּמָּה מִתְפַּלֵּל לִגְאֻלָּה וְרַחֲמִים,
לְהָעִיר לִבֵּנוּ, אוֹתָנוּ, עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים
שְׁקוּעִים בַּהֲבָלִים עִם הָרֹאשׁ בַּגַּשְׁמִיּוּת,
מְנַסִּים לְהִתְקָרֵב קוֹפְצִים מִיָּד בִּבְהִילוּת
לְאָחוֹר,
כִּי נִרְאֶה שֶׁלֹּא רָאוּי לָנוּ הַקֹּדֶשׁ-
תְּקוּעִים בַּמְּצִיאוּת שֶׁכָּל כֻּלָּהּ רַק חוֹל.

וְהַיֵּאוּשׁ מְכַרְסֵם, וְהָעֶצֶב נוֹגֵעַ,
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם רַק אַתָּה יוֹדֵעַ,
כִּי שברנוּ כְּנֵפַי אֱמוּנָה,
כִּי בָּרַחְנוּ שָׁנִים משְׁכִּינָה,
גַּם מְעַט-וְקמְעָה
אוֹר גָּדוֹל.

וַאֲפִלּוּ נְקֻדָּה קְטַנָּה מְאוֹד
אַתָּה רָץ אַלְפֵי מִידוֹתְ(מֶרְחַק)
כִּי רַק אַתָּה יוֹדֵעַ
גֹּדֶל הַמַּחנָק, הַקֹּשִׁי
כַּמָּה מְטִילִים אֲנַחְנוּ דֹּפִי
כַּמָּה לֹא רְאוּיִים
עַד כַּמָּה אֲנַחְנוּ חֲסֵרִים.

כִּי כֻּלָּנוּ כְּלִי שָׁבוּר, חָלוּל
מָלֵא אוֹתָנוּ בָּאוֹר
הֶרְאָה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ חֲזֹר
אֶת הַדֶּרֶךְ אליך,
כִּי הָיוּ רגָעִים שֶׁבָּהֶם חָשַׁבְנוּ שנעלמת,
יְלָדִים קְטַנִּים רוֹצִים לִגְדֹּל
צוֹעֲקִים אָנוּ-אֲבָל אֵין קוֹל.
אֲנַחְנוּ בָּנִים שֶׁל מֶלֶךְ
גַּם אִם קְצָת לְמַטָּה,

לְהִתְקָרֵב
לְהִתְאַהֵב
תֵּן לַחֲזֹר הַבַּיְתָה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן