קרן של תיקווה/ עדיאל סבג

קולה של המנגינה הרכה הייתה צריבה לאוזניי
לא יכולתי לסבול עוד את הכאב שנוצר בחיי
בדידות החלה להקיף את עולמי
והתקווה עזבה את ליבי.
אני לא יודע כמה זמן עוד אצליח להתמודד
ההרגשה היא שכל עולמי הולך להתמוטט
הדמעות עומדות בעייני ורק רוצות להגיד "דיי!"
זה מרגיש מתסכל לחיות בנפרד
עם הכאב אני צריך לסבול לבד
בעולם המוקף אנשים אני מרגיש בדד
אבל
כשיבוא אדם וימלא את עולמי במנגינה חדשה,
מנגינה שתתנגן באופן מושלם,
מנגינה שלא שמעתי מעולם,
מנגינה שתזכיר לי עד כמה הכל מופלא,
אור חמים ונעים יקיף את גופי
ולמול עיניי יתגלה העולם האינסופי!

עד כמה אהבת את היצירה?

5 Responses

  1. עדיאל אהובה, 💝
    התרגשתי לקרוא את יצירתך שפותחת פתח לעולם של תקווה מתוך גילוי רגשות ותחושות, כל הכבוד, המשיכי לפתח את הכישרון הנהדר הזה מתוך סיפוק והנאה.💖💖

  2. עדיאל אהובה, התרגשתי לקרוא את יצירתך שפותחת פתח לעולם של תקווה מתוך גילוי רגשות ותחושות, כל הכבוד

להגיב על המורה זהבה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן