
מאחורי הזרקורים/ תמר עמוסי
השטיח האדום בהק בזמן ששורה ארוכה של ידוענים מרחבי העולם צעדו עליו, מובלים על ידי מאבטחים אל תוך אולם קולנוע מפואר ויוקרתי בהוליווד, לוס אנג'לס.אירוע

זעקת הדממה/ הדס ברגר
תגידו, חשבתם פעם על מפגרים? על חולים סופניים? על נפגעי טרור? על חולי נפש? על נכים? כנראה שכן, בכל זאת תמיד אנחנו מדברים עליהם, מרחמים

מכתב לאחי/ הדר שטרית
הי קוראים לי נריה אני הילדה השנייה מתוך שבעה ילדים ואני גרה בעופרה לפני שנה וחצי אח שלי הבכור יונתן התגייס לגולני כל המשפחה הייתה

משפחה ביולוגית/ נעה פישר
שלום שמי מאיה בת 13 וחצי ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי, ליפני כחצי שנה שגרנו בקיבוץ דפנה שבצפון הורי החליטו שעוברים דירה לאזור

השמלה הלבנה/ שרי חן
השעה הייתה אחת וחצי בלילה. המזוודות היו מוכנות. והכי חשוב אישורי היציאה היו מונחים על השולחן בסמוך לכרטיסי הנסיעה. כולם הביטו אחד על השני מתוחים

האמת/ שירה סיבוני
היום, שניה לפני שנגמר הערב החשוב והבלתי נשכח הזה, נזכרתי ביום שפעם נראה לי הכי נוצץ, מדהים ומרגש בחיי. הערב שבו הופעתי לראשונה בניו יורק.

חבר גדול /נחלה חזן
קולות צורמים מהשעון המעורר העירו את תמיר. הוא התארגן במהירות ואכל ארוחת בוקר. תמיר פתח את הטלפון הנייד שלו ועל המסך הופיע ריבוע קטן שבו

השליחות/ רחל דגניה
סוף סוף עלינו למטוס. המחשבות על הבית המוכר ואהוב , החברות, השכונה עולות ומציפות אותי בגעגועים. סה"כ, לא הייתי שנתיים וחצי, אבל זה נראה

שפתו של ים החיים / שחר לשקוביץ
מדי יום אדם מתעורר על שפתו של ים החיים ושואל את עצמו למה דווקא אותי ברא אלוקים, במה אני שונה מאחרים שדווקא לי ניתנה האפשרות