כיתות ז-ח

איך כל זה קרה ככה ברגע אחד?! בשנייה איבדתי את כל היקר לי, את הביטחון שלי, את האוהבים אותי, את הכל . היי, קוראים לי

חיכיתי וחיכיתי, אבל הוא לא הגיע. אחרי שנה של ציפייה ושמירה על שתי אחיותיי הקטנות הפסקתי לצפות והבנתי שאבא לא יחזור….. שלום, קוראים לי איזבל,

הגניבות, הבעיות, הפחדים והלבטים- באישון ליל. זה היה היום שבו חיי השתנו. חזרתי מבית הספר, ונכנסתי הביתה. ידעתי שהבית יהיה ריק, אבל בכל זאת התאכזבתי

אני לא מאמין, יש רעש טריקה וצלצול מפתחות, נעלו את דלת הברזל. נלכדתי. הצצתי מהמחבוא לראות מי זה, אבל לא הצלחתי לראות.  יצאתי החוצה ופתאום

  "הצילו הצילו" קראתי בכל כוחי אבל אף אחד לא שמעה ."הצילו" קראתי שוב, אבל לא היה קטע אני שומעת אותה היא חוזרת  אני חייבת

פתאום זה קרה, זה נפל עלי כל כך חזק ומהר שלא יכולתי לדבר. לא רוצה קראתי, לא מוכן!!! אמא הסתכלה על אבא ,ואבא החזיר לה

ניצחון אישי שלום, אני נועם בת שש עשרה מתל אביב או מירושלים, תנו לי רגע להסביר: אבא שלי ,דוד גר עם ההורים שלו בירושלים, הוא

בס"ד   יום ראשון בצהריים, נשמעה דפיקה בדלת. אמא הייתה בחדרה ואני הייתי בסלון, כך שרק אני שמעתי את הדפיקה. ניגשתי לדלת והסתכלתי דרך העינית.

לא, לא שוב, אני לא יכולה שוב, חשבתי בתוכי, אבל אז לא יהיו לי חברות. שלום, שמי אריאל, יש לי שיער שחור עד לכתפיים גלי