
לשוב הביתה / חרות בן דרור
איך כל זה קרה ככה ברגע אחד?! בשנייה איבדתי את כל היקר לי, את הביטחון שלי, את האוהבים אותי, את הכל . היי, קוראים לי

ספור השואה שלי
חיכיתי וחיכיתי, אבל הוא לא הגיע. אחרי שנה של ציפייה ושמירה על שתי אחיותיי הקטנות הפסקתי לצפות והבנתי שאבא לא יחזור….. שלום, קוראים לי איזבל,

באישון ליל / צוריה יעקב
הגניבות, הבעיות, הפחדים והלבטים- באישון ליל. זה היה היום שבו חיי השתנו. חזרתי מבית הספר, ונכנסתי הביתה. ידעתי שהבית יהיה ריק, אבל בכל זאת התאכזבתי

לא לשכוח / טליה דילמוני
אני לא מאמין, יש רעש טריקה וצלצול מפתחות, נעלו את דלת הברזל. נלכדתי. הצצתי מהמחבוא לראות מי זה, אבל לא הצלחתי לראות. יצאתי החוצה ופתאום

האור הכחול / רויטל סקונדה
"הצילו הצילו" קראתי בכל כוחי אבל אף אחד לא שמעה ."הצילו" קראתי שוב, אבל לא היה קטע אני שומעת אותה היא חוזרת אני חייבת

משחק גורלי / יהל הראל
פתאום זה קרה, זה נפל עלי כל כך חזק ומהר שלא יכולתי לדבר. לא רוצה קראתי, לא מוכן!!! אמא הסתכלה על אבא ,ואבא החזיר לה

נצחון אישי / ליבי דוד
ניצחון אישי שלום, אני נועם בת שש עשרה מתל אביב או מירושלים, תנו לי רגע להסביר: אבא שלי ,דוד גר עם ההורים שלו בירושלים, הוא

כשאבא לא בבית / הלל טולקין
בס"ד יום ראשון בצהריים, נשמעה דפיקה בדלת. אמא הייתה בחדרה ואני הייתי בסלון, כך שרק אני שמעתי את הדפיקה. ניגשתי לדלת והסתכלתי דרך העינית.

הילדה החדשה / לביאה ביננשטוק
לא, לא שוב, אני לא יכולה שוב, חשבתי בתוכי, אבל אז לא יהיו לי חברות. שלום, שמי אריאל, יש לי שיער שחור עד לכתפיים גלי