
משניים לארבעה / הילי וייס
אבא אמר לי שמחכה לי הפתעה בבית. ציפיתי לאיזה בגד חדש או נעלי הסופר סטאר שאני רוצה כבר למעלה משנה, אבל להפתעה הזאת, או

החיים שלי (לא) תותים / שני רובינשטיין
הרופא יצא מהחדר עם פרצוף עצוב, לא היינו צריכים שהוא יגיד לנו, כבר הבנו לבד-אמא נפטרה. שנייה, בואו נעשה סדר, קוראים לי יובל, אני גרה

ניצנים של תקווה/ הדר מרמורשטיין
זה התחיל כמו כל יום רגיל, ההכנות לבת מצווש של נעמי היו בעיצומן וכל הבית היה "על קפיצים". אמא ונעמי בעיר מחפשות את ה-שמלה, אבא

החטיפה מן המתנ"ס / מיטב אמונה שרון
טרררר היה זה הצלצול של סיום הלימודים. רצתי הביתה כמו מטורף והתנגשתי בדרך ב-3 אנשים, 2-עצים, פח, ואז גם באמא שפתחה את הדלת. "

דלת נסגרת דלת נפתחת / אפרת סולימנוף
חזרתי הביתה מבית הספר כמו בכל יום בשתיים בצהריים, אבל ברגע שפתחתי את הדלת הבנתי שמשהו לא בסדר, זה לא היה בלגן של האחיות הקטנות

האור בתוך החושך / ליאורה ראף
עוד דמעה, עוד בכי, שוב שמחה, זה כל כך מבלבל, מתי זה יגמר? שלום אני ליאורה וזהו סיפורי. זה היה לפני שנה וחצי בערך, ב-25

בזכותם / מיטל מאוזר
בדיוק חזרתי מבית הספר, הכל היה רגיל עד ששמעתי את זה, זה היה מפחיד כל כך חזק לא הבנתי מה זה!! ישר ברחתי הביתה, אמא

אחד בשביל השנייה / שירה אבייב
זה היה פיצוץ שעד היום אני לא ישן בגללו… עד היום נדודי השינה ממשיכים להיות מטרד עבורי. קוראים לי גדעון, אני בן שבעים וחמש,

ברגע אחד / רחלי נמט
בס"ד באותו היום לא יצאתי מהחדר. פשוט לא הצלחתי להרים את הראש מהכרית, הייתי כל כך עצובה ומודאגת שפשוט לא ידעתי מה לעשות עם