מים של חושך/תמר גרוסמן
תדמיינו שאתם עוצמים את העיניים לרגע, רק לדקה, מה אתם חושבים שתראו? חושך, כלום נכון? זה בדיוק מה שהרגשתי באותו היום. אבל בשביל דעת איך
סיפור אחד מתוך אלפים/ איילת אונגר
"אני חייב?!" שאלתי את ההורים שלי, "כן, אתה חייב! אם לא, הגרמנים עלולים לקחת אותך. אנחנו גם לא רוצים שתעזוב אותנו אבל אנחנו אוהבים אותך
המשפט / ציון מימון
היי לכם הקוראים שם בבית, לי קוראים ניצן ואני גרה בנתיבות. זה לא קל לגור פה, המצב פה בדרום גרוע – כל הזמן יש אזעקות
הסמל / שרה פרידמן
בס"ד הסמל "התחלתי להוציא את מה שהיה בפנים, וממש נלחצתי. היה שם כתב חידה מאוד מוזר…" שלום, שמי ירין אני בת 12 וגרה בתל-אביב. הכול
סוף טוב – הכל טוב / יעל עזר
שלום קוראים לי עומר, אני גרה במודיעין ולומדת בבית ספר "ארזים". אני מדייקת שאני רק לומדת כי חיי החברה שלי בכלל לא טובים. בזמן
גם לשושנה יש קוצים/ הדר פנחס
החיוך הוא עוד צבע שנמרח על הפנים, השיער הוא תוספות לביטחון עצמי, הצמא לאהבה הפך למחלה. הענן הורוד מסתיר את הסופה, התקפי החרדה הפכו לתרופה.
הבריחה / נירי כהן
"יהלי, היום לאחותך יש ביקור בבית הספר ואני הולכת לעבודה אז תהיי איתה, זה מקסימום שעתיים." "אמאאאא, אני לא יכולה היום, נועה וורד מגיעות
לראות טוב / תאיר בורנשטיין
השעון המעורר צלצל וניתק את אמיליה גלר- סלחו לי, גברת גלר- מחלום מתוק (על פטריות מרקדות, אם ברצונכם לדעת). כמו בכל בוקר היא קמה מהמיטה,
אם רק הייתי מסתכל אחרת/ יעל לוי
בוקר אחד בכיתה ח' 2 הודיעה המורה כי תלמידה חדשה מצטרפת אליהם. הכיתה הייתה קטנה, היו בה רק שמונה ילדים. שלוש בנות, עדן שכולם כינו