
חסר מילים/ סיני ברד
חי בלי מילים אלם כמו דג פה סגור , אטום בלי יכולת לדבר יושב בפינה צועק בלי קול אי אפשר לשמוע לא משנה כמה אנופף

בקצה העולם/ סיני ברד
צעקות . קם ככל הבקרים . המולה . כבישים סואנים . מכוניות צופרות . אנשים צועקים . ממצמץ. זעקות פצועים ויללות האמבולנסים קורעים את האוויר

לכוד מבחוץ/ סיני ברד
הדלת נעולה . מקיש חזק , שוב ושוב , ואז במקצב . אין תשובה . מנסה את החלון , וגם את זה של המטבח .

דיו/ סיני ברד
דמעות של דיו נספגות בדפי . עטי הזקן גם יורק תערובות של דיו ישנה עם חדשה . מקטרתי פולטת עשן ראייתי משחירה כמו חתימה מתנוססת

הסחת דעת/ סיני ברד
הנחתי חמש סוכריות גומי , כדי שאוכל לכתוב וגם קפה ,כמובן , שלא אירדם וגם הקלמר , עם עפרונותי וצבעי ומחקי הרבים מונח לפני ,

חברים בחווה הסיפור האמיתי/ גלעד ניידורף
פרק ראשון כל יום בשעות הלימודים אני רק מחכה לשעה 16:00 שבה הלימודים יגמרו ואז אני אוכל סוף סוף לחזור הביתה ולצפות בפרק החדש של

עד שהשיר יתממש בחיי \ נועה צרפתי
בתור ילדה שמעתי את השיר "ארץ ישראל שלי" הרבה פעמים ,לרוב בערוץ הופ ולא מרצוני אבל עם השנים התחלתי לחשוב על המשמעות של השיר הזה

חרטה/ סיני ברד
הוא דופק בדלת , מחכה לתשובה , לקול המפתח. היא נפתחת . וקודם כל אתה מושא לדוגמא כמה אתה רע . כמה עשית , ולמה

חנות החיים/סיני ברד
הנה אני תלוי על קולב , בחנות הבגדים הגדולה בדיוק נשטפתי והורחצתי עוד מעט יקנו אותי ואדם אחר יתהדר בי , סט של חליפה ועניבה