כיתות יא-יב

כמה משכר להיות למעלה כמה מעוור את החושים אתה מאושר מרגיש על גג העולם חושב שכל העולם מונח בכף ידך עיוור כל כך שאתה לא

מעשה בחתיכה שהייתה לבדיחה בדיחה הזויה, עצובה, שבגללה משפחה נותרה בלי ביתה חתיכה מעל כרית בבית משפחת דנהייר בה ישנה הילדה עת נרדם המוסר על

יש אותי ויש אותם. הם רבות, שלל מסיכות לכל עת. כל אחד, כל מקום וכל זמן, משפיע עליהם, גורם למסכה אחרת להופיע. אבל גם- כל

חכה לי כאן בקצה, אני עוד אבוא… אז אני עומד בקצה. מחכה. מלפניי עוברים אנשים רבים, ממהרים. כל אחד והסיפור שלו. אבל אני מקיים את

כולנו יחד באולם, השיר מתנגן לאיטו. כולנו רוקדים ביחד, כל אחד רוקד לעצמו. את אומר חייו הוא מביע, רגשות בריקוד הוא תובע. רוקד לעצמו, וכך