שמיים וארץ
שמיים וארץ נושקים זה לזה. הים תכול, השמיים גם. זה נראה אותו דבר. הגבולות מטשטשים, קשה להבדיל- מה פה ומה שם, מה קרוב ומה רחוק.
להנות מהטוב /שירה חן אבני
אני לא רוצה לשמוח רק שטוב אני יודע שצריך להיפתח ולאהוב וזה בסדר לתת ללב לפעמים קצת לדאוב לדבר חופשי מה שיוצא מבלי לחשוב להגיע
אמרו לו / שריה פינק
אמרו לו אמרו לו תראה הכל כאן קורה במקרה. עצים עננים, תפסיק להיות כל כך תמים. אמרו לו תבין השמיים כחולים כי הם כחולים. אל
הזמן האבוד/ עמיחי עציון
הדלת סגורה היום. גם מחר. סגורה. יש חלון, אבל לטפס… עדיף שלא. אולי כדאי לוותר על זה. להיכנס לתוך הבית הזה, לתוך אותו עולם… אולי
גלויית נוף/ מירון גרש
בדשא הרך והרטוב שוכנים להם אחינו. בדשא הרך והרטוב שוכנים להם בני משפחתנו. הפרות תמימות הדעה מלחכות את הדשא, לא יודעות או שאפילו אינן רוצות
כותב כל שעות היממה/ שירה חן אבני
כותב בכל שעות היממה בלילות לבנים עד צאת החמה מה שמרגיש ומה שחווה מה שנסגר ומה שהיה שולח אמירות לאינספור חבריו הדיו צובע את כפות
ירושלים עיר הקודש/ נווה תמים
ירושלים עיר הקודש בנויה לתלפיות אדמתך נחושת היא ואבניך מוזהבות אורך כזוהר הרקיע ושמיך כארגמן בך משיח צדקנו יופיע בך יבוא מלך נאמן שבעה שערים
אורו של עולם/ נווה תמים
ירושלים אורו של עולם במחשכים ישבה רחל גלו בניה ,סבלו עולם דווה ליבם אך ייחל האירי עפעפיך כי דאבו ושאי עיניך למרחק זהרך ואורך ישולהבו
נווה קדשנו. / נווה תמים
נ וה קדשנו ותפארתנו בך ישכון בך ישירו וירננו לויים לאדון צאינה וראינה בעטרה בנות ציון אילים ישרתנוך על מזבח לרצון לך אמר ה' בך