כיתות יא-יב

‏ואצב לפניו, ברית לכרות מאודי ונפשי כעלים רועדות ואתפתל ואברח,את נפשי אשפוך אנער מעלי נעימות ושחוק בשיקוצים וגילולים נפשי תחפוץ אל ליבי אאמץ כל דרדר

כוס של שוקו טעם ילדות ניחוח שוקולד מתוק. סבא לי כל הזמן דואג מלמד אותי ללמוד ולהשקיע ואותי הוא תמיד מפתיע קונה לי ספרים על

כשאספתי את כל החיות שלי ודחסתי אותן בתיבת נוח אפורים הפכו שמי התכלת שלי הגשמים לא נתנו לי מנוח עד הערב ניסיתי לברוח מהכאב החולשה

"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף" כך אמרה לי פעם אימא. אחת בלי תינוק. כשהיא מביטה קדימה היא חוזרת לאחור להיכן שנסחפה בנהר הנעורים