כיתות יא-יב

בְּמַבָּט לְאָחוֹר / נועם כהן

יוֹמָנִי, הָיָה קַר, הָיָה חָשׁוּךְ, הָיָה עָצוּב. הָיָה לֹא נָעִים, לֹא עוֹד כָּאֵלּוּ יָמִים. הַכֹּל הִרְגִּישׁ כְּמוֹ מִשְׁווָאָה לֹא הֶגְיוֹנִית, הַכֹּל הִרְגִּישׁ כְּפִּתְרוֹן הַנָּעוּל בַּאֲרוֹנִית.

קרא עוד »

הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר / נועם כהן

  בַּמִּסְדְּרוֹן הַצַּר, הַקִּירוֹת סוֹגְרִים מֵהַצְּדָדִים. אוֹרְכוֹ כְּמוֹ נִמְשַׁךְ אֶל הָאוֹפֶק, אַת נִמְצֵאת שָׁם בַּקָּצֶה, כִּמְעַט בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לְהַגִּיעַ. בְּכָל פְּסִיעָה שֶׁלִּי קָדִימָה, אַת נְסוֹגָה

קרא עוד »

נֶצַח / שמעון פונרו

נֶצַח עִם עִפָּרוֹן זֶה, רָשַׁמְתִּי סִפּוּרִים וּמַאֲמָרִים אֲבָל עִם עֵטִי. כָּתַבְתִּי אֶת חַיַּי. אֶחָד כּוֹתֵב, וְאֶחָד חוֹרֵט. חֲרִיטוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן. מֵאֵלֶּה שֶׁתִּצְטַעֵר לְעוֹלָמִים. חֲרִיטוֹת שֶׁמֵּחַיָּבוֹת לִבְחֹר בֵּין חֲרָטָה לְגָאוָה. חֲרִיטוֹת שֶׁמֵּחַיָּבוֹת לִבְחֹר בֵּין אַהֲבָה לְשִׂנְאָה. כִּי אֵין מַחַק שֶׁיּוּכַל לִמְחֹק חֲרִיטוֹת. הֵן תְּשָׂאֵרְנָה לְעוֹלָמִים. אַחַר רוֹשֵׁם, מִילִים שֶׁתָּמִיד אֶפְשָׁר לִמְחֹק, אֲבָל בְּמַחְשְׁבוֹתַי הֵן תִּשָּׁאֵרְנָה רְשׁוּמוֹת, כִּי רְשִׁימוֹת אֵלּוּ, הֵן מַה שֶׁיְּקַדֵּם אוֹתִי, וּמַה שֶׁיַּעֲצִים אוֹתִי וִירוֹמֵם אֶת כְּבוֹדִי. וְרַק כְּשֶׁבָּגַרְתִּי הֵבַנְתִּי שֶׁהֵם גַּם מִשְׁתַּלְּבִים: הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי הֵם הַכּוֹחַ שֶׁלִּי, הֵם הָרוּחַ שֶׁלִּי, וּבְלִבִּי הֵם לְנֶצַח רְשׁוּמִים וּלְעוֹלְמֵי עַד יִהְיוּ חֲרוּטִים.

קרא עוד »

רְבָבָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי, וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים / עידו בקר

וּבְכֵן רְבָבָה, כְּצֶמַח הַשָּׂדֶה נְתַתִּיךְ, וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי, וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים: שְׁאָלוּנִי בָּנַי עַל יְמֵי שִׁבְרוֹן, תְּהִלָּה לְמֵקִים דַּל וְאֶבְיוֹן. עוֹד בִּנְעוּרַי נִרְאוּ הֵם אֵלַי, זוּג אוֹהֲבִים בַּעֲלֵי מִדּוֹת. כְּאֶרֶז הַלְּבָנוֹן הִתְנַשֵּׂא הוּא מֵעָלַי, וְהִיא תִּפְאֶרֶת הַגִּלְעָד רַבַּת טוֹבוֹת.   יָדָם כִּנְחוֹשֶׁת עוֹטֶפֶת עוֹלַל, יוֹדְעֵי הִתְעַלְּסוּת חִשְׁקָם בִּדְמָמָה. סוֹבְבֵי הַחוֹמוֹת לָהֶם כְּמִשְׁאָל, עֲמָלָם בִּמְלָאכָה וּבַעֲלֵי אֲדָמָה . דְּבָרָיו כְּחִידַת יוֹדְעֵי עִתִּים, מִלּוּלָהּ פּוֹחֵז אֵיפַת כֵּלִים. וְלִבִּי שַׁח עַד מָתַי אַשְׁלִים,

קרא עוד »

זמן/ אביעד לב-ציון

ואולי רק תניח לי, בבקשה. תפסיק למשוך אותי במורד הנהר, להכריח אותי לשחות נגד הזרימה, לפני שאתנפץ בדממה בתחתית המפל. תן לי לישון בלילה בלי

קרא עוד »

דרושה: הקשבה/ יסכה זלצמן

כל בוקר יורדת למטה מוקדם, לוקחת את העיתון, תמיד ראשונה, פותחת בעמוד השני, למעלה, בצד ימין ומחפשת. דרושים: דרושה מוכרת לחנות בגדים… לא דרוש ניסיון.

קרא עוד »

פריחת הנפש/ איתן רוזנצוויג

בפריחת השקדייה כל הארץ עומדת. לבן הפרחים מלא בקדושה, ןהלב מתמלא בטוהר עליון.   העיר המפוארת בקדושה עולה. ונראה שכל העולם מצטמצם מל תפארת הפרח

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן