
ממה אתה בורח/ הדס אביטן
השמש כבר זורח. החיים כל כך יפים. ממה אתה בורח? השמיים בהירים. יש כאב, אני יודעת. שורף הלב, מנסה להתגבר. לא אוכל בכאבך לעד

היתרון שבעיוורון/ אביטל עידן
לפעמים צריך לכבות. את הצבעים את האורות את המראות. לראות הכל עם הלב, לחוש. בלי סטיגמות, בלי רתיעה- בלי לחשוש. להרגיש הכל עם היידים, לגשש.




לאור פנס הרחוב/ הלל עיטם
אני שוכבת לי בבונקר מתחת לפני האדמה. רק חלון אחד שמשקיף נותן לי לראות את העולם שבחוץ. פנס הרחוב שמעלי מהבהב, וטיפול הגשם שנוטפות נותנות

פגישת הגשם/ הלל עיטם
טיפות של גשם יורדות, רעמים רועמים וברקים מאירים. זוגות זוגות אני רואה אותן צונחות, כאילו ממשילות לי את עולמנו. זוגות ,זוגות אנו הולכים, זוגות, זוגות

רכבת החיים/ הלל עיטם
המסילה ליער שחור מוליכה. גופות פזורות מסביב, והיער בשלו. שחור! הרכבת עוברת בין ערים וגבעות אוגרת לתוכה עוד ועוד אנשים. והיא נוסעת על המסילה שמוליכה

אור האלוקים/ עטרת ציפורי
אור האלוקים הוא עמד שם על ההר לבדו בתוך עצמו מברר ובורר חוץ ופנים הוא עמד שם על ההר ולפתע ראה אור ענקים בהיר ויפה