גלים / אוריה גוטמן

ב”ה

גלים / אוריה גוטמן

גל ועוד גל ועוד גל מתנפצים,

אצלנו בבית, כולם בוכים,

מבט אחרון אל החולות,

אי אפשר למחוק את הזיכרונות.

אנשים זרים, קרים הגיעו,

אמרו שהם “מצייתים”, בכאילו,

רמסו ברגלים, רמסו אדמות,

רמסו בכלי רכב, רמסו לבבות.

מבט אחרון אל הים, אל הגלים,

גל ועוד גל לגל עצום הופכים,

עכשיו עוזבים, אך בלב עוד תקווה,

אנו נחזור, כי אין דבר שינצח אהבה.

כמו הגלים, אנחנו נתעצם ונתגבר,

כי, הגוש, בלב תמיד ישאר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן