בשמחת תורה, שש וחצי לפנות בוקר,
גשם של צרורות עף מעלי.
נכנסנו לממד, ממד קטן, קצת חשוך,
מחבלים פרצו לבית.
מרגישים מאוימים, אך בלב יודעים להיות חזקים.
החזקתי את דלת הממד, רעם ורוגע.
היה בום ענק, עפתי מופתע.
אשתי וילדי אומרים תהילים,
חושבים שכבר עברתי למרומים.
כשפתחתי עיניים,
מצאתי את עצמי בבית חולים.
סבלתי מפציעה גדולה.
המטען שהתפוצץ,
יוצר רעש בלתי נשכח
וחוויה קצת קשה.
מפה התחיל מסע של חיים,
חיים חדשים,
סיפור של אומץ וגבורה.
